ב-1995, מחוז ניו סאות' ווילס באוסטרליה הכריז על אי-הפללה (דקרימינליזציה) של זנות. המחוז, שבירתו היא סידני, איפשר למכוני ליווי ולעובדות מין פרטיות לעבוד באופן חוקי.
ב-2011, משרד הבריאות של ניו סאות' ווילס מימן מחקר אקדמי כדי לבדוק את השפעת האי-הפללה על מצב עובדות המין. במחקר השתתפו כמאתיים עובדות מין. השאלון תורגם גם לסינית, קוריאנית ותאית, כדי שמהגרות יוכלו להשתתף בו.
נוסף על המחקר האקדמי, ממשלת ניו סאות' ווילס הקימה ב-2015 ועדה מיוחדת, שתבדוק את מצב הזנות במכוני הליווי במדינה. מסמך המסקנות שלה מסתמך בנתוניו האמפיריים על המחקר מ-2011, ומוסיף להם שיחות עם גורמים משטרתיים ואחרים. המסקנה הסופית של הוועדה היתה שאי-הפללה היא השיטה המוצלחת ביותר, אך היא הוסיפה דרישה לפיקוח רחב יותר על תעשיית המין באזור.
להלן הנתונים מהמחקר ומהמסמך הממשלתי, על מצב עובדות המין בסידני:
מספר עובדות המין בסידני נשאר דומה למספרן לפני הדקרימינליזציה.
מספר הלקוחות דומה למספרם במקומות בהם הזנות אינה חוקית. רק 2.3% מהגברים בסידני שילמו על מין בשנת המחקר, אחוז נמוך בהרבה לעומת רוב מדינות העולם.
במחקר נוסף שהתפרסם באוסטרליה ב-2016, בהשתתפות 8074 גברים מכל רחבי המדינה, נמצא שאי-הפללה לא קשורה למספר הגברים שמשלמים על מין. אחוז הגברים ששילמו על מין, 2.2%, היה דומה גם במחוזות שבהם הזנות חוקית וגם במחוזות שבהם הזנות אינה חוקית.
הסחר בנשים ירד מאז ההחלטה על אי-הפללה. בין 2010 ל-2014 הורשעו רק שני גברים בסחר בנשים, אם כי יש חשדות למקרים נוספים.
ממשלת ניו סאות' וויילס ייסדה תוכניות לחינוך מיני של עובדות מין, ושיפרה את נגישותן למרפאות מין ולאמצעי מניעה. התוצאה: 94% מעובדות המין משתמשות תמיד בקונדומים. שכיחות מחלות המין אצלן היתה נמוכה יותר מהשכיחות הממוצעת באוכלוסייה.
הגיל החציוני הוא 31.
לפני האי-הפללה, רוב עובדות המין המהגרות היו מתאילנד, ורובן שהו במדינה ללא אישור ונאלצו לשלם חובות לסרסורים. כיום, רוב עובדות המין המהגרות הן מסין ומקוריאה, הן שוהות במדינה באופן חוקי ולא משועבדות לסרסורים. עם זאת, לפי גורמים משטרתיים, שעבוד בגלל חובות עדיין קיים.
הזמן הממוצע של עבודה בזנות היה שנתיים. לעומת זאת, זמן העבודה הממוצע של העוסקות בזנות רחוב היה 12 שנים.
ל-38% מעובדות המין יש השכלה על-תיכונית.
45% מהנשים הטרנסיות בניו סאות' ווילס עובדות או עבדו בזנות.
לא נמצאה במחקר אף עובדת מין שעבדה בכפייה. אי-הפללה ייתרה את הצורך בסרסורים. עם זאת, המשטרה עדיין נתקלת במקרים של סחר בנשים.
מספר הלקוחות הממוצע בשבוע: 15. כלומר, כשני לקוחות ביום.
46% מעובדות המין בסידני מעשנות סיגריות, לעומת 54% לפני האי-ההפללה ולעומת 68% בפרת', שבה הזנות אינה חוקית. זה עדיין אחוז גבוה, פי שלושה מאחוז המעשנות בשאר האוכלוסייה.
אחוז עובדות המין בסידני ששתו אלכוהול היה נמוך בהרבה מזה שבפרת' ובמלבורן, שבה הזנות ממוסדת. 44% מעובדות המין בסידני לא שתו מעולם יותר מ-4 משקאות אלכוהוליים ביום אחד, לעומת 27% במלבורן ו-23% בפרת'. 82% לא השתכרו יותר מפעם אחת בשבוע ממוצע (רובן כאמור לא השתכרו אפילו פעם אחת).
רק 2% מעובדות המין בסידני הזריקו בשנה האחרונה סמים, לעומת 10% במלבורן ו-14% בפרת'.
בשנה האחרונה, 16% השתמשו במריחואנה, 16% בקוקאין, 15% באקסטזי ו-9% בספיד (לא ברור כמה מתוכן השתמשו במספר סמים וכמה רק בסם אחד, כך שלא ידוע אחוז עובדות המין שמשתמשות בסמים בצורה כללית).
10% מעובדות המין בסידני סבלו מהפרעה נפשית כלשהי, לעומת 5% בשאר האוכלוסייה. בקרב העוסקות בזנות רחוב המצב שונה, וכמעט 50% סבלו מפוסט-טראומה.
68% אמרו שהמשטרה היתה תומכת וידידותית במפגשיהן איתה.
8% סבלו מאלימות פיסית של לקוחות בשנה האחרונה, 10% מאיומים, ו-33% היו תחת לחץ של לקוחות לבצע פעולות שלא רצו לבצע.
זנות קטינים כמעט לא קיימת בניו סאות' ווילס. בין 2012 ל-2015, נמצא רק מקרה אחד של זנות קטינים. בין 2005 ל-2015 נמצאו רק 22 מקרים כאלה (מן הסתם יש גם מקרים שלא נמצאו).
תוצאות המחקר תואמות למחקרים במדינות אחרות שבהן הזנות חוקית, ומהוות חומר למחשבה.
ב-2011, משרד הבריאות של ניו סאות' ווילס מימן מחקר אקדמי כדי לבדוק את השפעת האי-הפללה על מצב עובדות המין. במחקר השתתפו כמאתיים עובדות מין. השאלון תורגם גם לסינית, קוריאנית ותאית, כדי שמהגרות יוכלו להשתתף בו.
נוסף על המחקר האקדמי, ממשלת ניו סאות' ווילס הקימה ב-2015 ועדה מיוחדת, שתבדוק את מצב הזנות במכוני הליווי במדינה. מסמך המסקנות שלה מסתמך בנתוניו האמפיריים על המחקר מ-2011, ומוסיף להם שיחות עם גורמים משטרתיים ואחרים. המסקנה הסופית של הוועדה היתה שאי-הפללה היא השיטה המוצלחת ביותר, אך היא הוסיפה דרישה לפיקוח רחב יותר על תעשיית המין באזור.
להלן הנתונים מהמחקר ומהמסמך הממשלתי, על מצב עובדות המין בסידני:
מספר עובדות המין בסידני נשאר דומה למספרן לפני הדקרימינליזציה.
מספר הלקוחות דומה למספרם במקומות בהם הזנות אינה חוקית. רק 2.3% מהגברים בסידני שילמו על מין בשנת המחקר, אחוז נמוך בהרבה לעומת רוב מדינות העולם.
במחקר נוסף שהתפרסם באוסטרליה ב-2016, בהשתתפות 8074 גברים מכל רחבי המדינה, נמצא שאי-הפללה לא קשורה למספר הגברים שמשלמים על מין. אחוז הגברים ששילמו על מין, 2.2%, היה דומה גם במחוזות שבהם הזנות חוקית וגם במחוזות שבהם הזנות אינה חוקית.
הסחר בנשים ירד מאז ההחלטה על אי-הפללה. בין 2010 ל-2014 הורשעו רק שני גברים בסחר בנשים, אם כי יש חשדות למקרים נוספים.
ממשלת ניו סאות' וויילס ייסדה תוכניות לחינוך מיני של עובדות מין, ושיפרה את נגישותן למרפאות מין ולאמצעי מניעה. התוצאה: 94% מעובדות המין משתמשות תמיד בקונדומים. שכיחות מחלות המין אצלן היתה נמוכה יותר מהשכיחות הממוצעת באוכלוסייה.
הגיל החציוני הוא 31.
לפני האי-הפללה, רוב עובדות המין המהגרות היו מתאילנד, ורובן שהו במדינה ללא אישור ונאלצו לשלם חובות לסרסורים. כיום, רוב עובדות המין המהגרות הן מסין ומקוריאה, הן שוהות במדינה באופן חוקי ולא משועבדות לסרסורים. עם זאת, לפי גורמים משטרתיים, שעבוד בגלל חובות עדיין קיים.
הזמן הממוצע של עבודה בזנות היה שנתיים. לעומת זאת, זמן העבודה הממוצע של העוסקות בזנות רחוב היה 12 שנים.
ל-38% מעובדות המין יש השכלה על-תיכונית.
45% מהנשים הטרנסיות בניו סאות' ווילס עובדות או עבדו בזנות.
לא נמצאה במחקר אף עובדת מין שעבדה בכפייה. אי-הפללה ייתרה את הצורך בסרסורים. עם זאת, המשטרה עדיין נתקלת במקרים של סחר בנשים.
מספר הלקוחות הממוצע בשבוע: 15. כלומר, כשני לקוחות ביום.
46% מעובדות המין בסידני מעשנות סיגריות, לעומת 54% לפני האי-ההפללה ולעומת 68% בפרת', שבה הזנות אינה חוקית. זה עדיין אחוז גבוה, פי שלושה מאחוז המעשנות בשאר האוכלוסייה.
אחוז עובדות המין בסידני ששתו אלכוהול היה נמוך בהרבה מזה שבפרת' ובמלבורן, שבה הזנות ממוסדת. 44% מעובדות המין בסידני לא שתו מעולם יותר מ-4 משקאות אלכוהוליים ביום אחד, לעומת 27% במלבורן ו-23% בפרת'. 82% לא השתכרו יותר מפעם אחת בשבוע ממוצע (רובן כאמור לא השתכרו אפילו פעם אחת).
רק 2% מעובדות המין בסידני הזריקו בשנה האחרונה סמים, לעומת 10% במלבורן ו-14% בפרת'.
בשנה האחרונה, 16% השתמשו במריחואנה, 16% בקוקאין, 15% באקסטזי ו-9% בספיד (לא ברור כמה מתוכן השתמשו במספר סמים וכמה רק בסם אחד, כך שלא ידוע אחוז עובדות המין שמשתמשות בסמים בצורה כללית).
10% מעובדות המין בסידני סבלו מהפרעה נפשית כלשהי, לעומת 5% בשאר האוכלוסייה. בקרב העוסקות בזנות רחוב המצב שונה, וכמעט 50% סבלו מפוסט-טראומה.
68% אמרו שהמשטרה היתה תומכת וידידותית במפגשיהן איתה.
8% סבלו מאלימות פיסית של לקוחות בשנה האחרונה, 10% מאיומים, ו-33% היו תחת לחץ של לקוחות לבצע פעולות שלא רצו לבצע.
זנות קטינים כמעט לא קיימת בניו סאות' ווילס. בין 2012 ל-2015, נמצא רק מקרה אחד של זנות קטינים. בין 2005 ל-2015 נמצאו רק 22 מקרים כאלה (מן הסתם יש גם מקרים שלא נמצאו).
תוצאות המחקר תואמות למחקרים במדינות אחרות שבהן הזנות חוקית, ומהוות חומר למחשבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה