מחקר חדש: זנות סטודנטים בבריטניה

כולם אוהבים את "מיתוס הסטודנטית המאושרת". מבחינת חובבי הזנות, הוא מוכיח שאין בעיה עם זנות. מבחינת מתנגדי הזנות, הוא מיתוס שנוח לנפץ. מכון תודעה, למשל, כותב: "בשטח אין נתקלים בסטודנטיות רבות, אם כי יש כאלה שנרשמות לקורס כזה או אחר אך מסיימות לימודים לעיתים רחוקות מאוד."

האמת נמצאת באמצע, כמו שאומרת אחת הנשים במחקר שבמוקד רשומה זאת:

"אני לא אוהבת שאנשים מתארים עובדי מין כאילו הם יודעים את האמת עליהם. אין 'אמת'... האמת של כל אחד היא שונה. אתם יכולים לחפור ולחפור כמה שאתם רוצים, אבל בסופו של דבר תמצאו חבורה של אנשים עם סיפורים שונים ודרכים שונות שבהם הם תופסים את הסיפורים האלה. חלק אוהבים את זה, חלק לא, חלק לא בטוחים, חלק עושים את זה בשביל סמים, חלק כי הם צריכים את הכסף, חלק עושים את זה כי הם נהנים מזה, לפעמים זה שילוב של כל הדברים האלה ואחרים. חלק עובדים בכפייה, חלק בוחרים בזה, חלק מתחילים לעבוד בכפיה ואחר כך בוחרים בזה. חלק שונאים את זה, חלק מרגישים מועצמים, חלק מרפרפים בין שתי התחושות... הייתי יכולה להמשיך עוד ועוד."

מן הסתם, רוב עובדות המין אינן סטודנטיות, בדיוק כמו שרוב עובדות המין הן לאו דווקא מלצריות, ספורטאיות או קלדניות. אולם הטענה של הלובי נגד זנות, כאילו אין כמעט סטודנטיות שעוסקות בזנות ומשלימות את לימודיהן, היא מיתוס בפני עצמו. בבריטניה, שבה יעסוק פוסט זה, 14% מעובדות המין התחילו לעבוד בזנות כדי לממן את לימודיהן. 30% מעובדות המין סיימו לימודים אקדמיים, ו-23% סיימו לימודי מקצוע.  במדינות אחרות שבהן הזנות חוקית, קרוב ל-40% סיימו לימודים אקדמיים.

כמובן, חוסר השכלה לא הופך עובדת מין לנחותה, בדיוק כמו שהשכלה לא הופכת עובדות מין בהכרח למאושרות. אז מה באמת מצבן של סטודנטיות שעוסקות בזנות? זה בדיוק מה שבדק מחקר חדש בבריטניה. המחקר נמשך שלוש שנים בהובלת אוניברסיטת סוונסי הוולשית, בהשתתפות 6,773 סטודנטים וסטודנטיות בכל רחבי בריטניה. 

המחקר מצא ש-4.8% מהסטודנטים עבדו בתעשיית המין: 5% מהגברים ו-3.4% מהנשים (1.3% מהנשים עבדו בזנות ישירה, והשאר בפורנו, מצלמות אינטרנט, ריקודים אירוטיים וכדומה). 22% אמרו שהם שקלו לעבוד בתעשיית המין: 18.5% מהגברים ו-23.6% מהנשים (9% מהנשים שקלו לעבוד בזנות ישירה, 20% בזנות לא ישירה).

ולמה הם עשו את זה? לא, לא בגלל טראומות ילדות:

63.5% כדי לממן את אורח חייהם.

59% חשבו שזה יהיה מהנה.

57% כדי לממן את הלימודים האקדמיים.

56% בזכות השעות שהתאימו ללימודים.

56% בשביל לממן הוצאות בסיסיות.

54% מתוך סקרנות.

45% כדי לא להיכנס לחובות.

44% מתוך רצון לעבוד בתעשיית המין.

43.5% למען הנאה מינית.

39% כדי לצמצם את החובות על הלימודים.

14.3% הרגישו שנאלצו לעבוד בזנות.

רוב העובדים בתעשיית המין העדיפו זאת על-פני עבודות אחרות, "מפני שהרוויחו יותר משכר מינימום והשעות היו גמישות" (54%  מהם עובדים בזנות פחות מחמש שעות בשבוע). חלקם אפילו נהנים מזה. מה היתרונות שהם מוצאים בזנות?

83% ציינו את הכסף הטוב.

77% שעות גמישות.

46% הנאה מינית.

39% לקוחות טובים.

38% תנאי עבודה טובים.

37% חופש מרגולציות.

16% יחסים עם עמיתים לעבודה.

חלקם, כאמור, לא נהנים מזה. מה החסרונות שהם מציינים?

51% ציינו את הצורך בשמירה על חשאיות.

50% חוסר יציבות ברווחים.

50% לקוחות לא נעימים.

36% פחד מאלימות (48.5% בזנות ישירה).

35% שיפוט שלילי מצד מכרים.

25% שינו את יחסם למין (34% בזנות ישירה).

25% ניצול מיני.

22% חוסר זכויות עובדים.

22% השפעה שלילית על ההערכה העצמית.

21% תחרות עם עובדי מין אחרים.

למרות החסרונות, רוב הסטודנטים הרגישו בטוחים רוב הזמן בעבודה:

41% תמיד הרגישו בטוחים.

34.5% הרגישו בטוחים לעיתים קרובות מאוד.

16.6% הרגישו בטוחים רק לפעמים.

5.2% לעיתים רחוקות.

2.6% אף פעם.

  

מעבר לנתונים המעניינים, המחקר של אוניברסיטת סוונסי הוא דוגמא לניהול נכון של מחקר בקהילה. החוקרות לא התייחסו למשתתפים כאל נתונים בלבד. הן סיפקו להם שירותי בריאות וחינוך מיני, העניקו לסטודנטיות שעבדו בתעשיית המין את ההזדמנות להשתתף בניהול המחקר, ודיברו עם המרצים ורשויות האוניברסיטאות על היחס הנכון לסטודנטים שעובדים בזנות. בזכות פעולותיהן, 86% מהסטודנטים אמרו בסיום המחקר שהם מודעים יותר לסטיגמה נגד עובדות מין, ו-90% אמרו שיש יותר סיכוי שהם ייאבקו בסטיגמה הזאת.

אסיים עם הציטוט היפה שפותח את המחקר, של סטודנטית שיוצאת נגד הסטיגמה והיחס של אנשים לעובדות המין:

"ברגע שאת נעשית זונה, שום דבר אחר לא באמת משנה מבחינת החברה. זה לא משנה שאני סטודנטית. זה לא משנה שאני מתנדבת כל שבוע. זה לא משנה שהסיבה היחידה שאני עובדת בזנות היא מימון הלימודים שלי, כדי שבתוך כמה שנים אני אהיה מוסמכת לעזור לך כשאת צריכה עזרה. מה שלמדתי להבין זה שברגע שאת זונה, את רק זה – זונה. אנשים לא מבינים את כמות הכישורים האחרים הדרושים כדי 'להיות רק זונה'. היו גברים שבכו אצלי בהיסטריה בגלל בעיות בחייהם, היה אצלי גבר שדיבר על הבושה שבהסרת אחד האשכים שלו בגלל סרטן. היו אצלי אינספור גברים שסיימו את השיחה ב'אף פעם לא סיפרתי על זה לאף אחד'. למעשה, להיות זונה זה הרבה יותר מסתם לשכב עם מישהו. אני לא רק זונה. אני הולי. אני סטודנטית. אני אוהבת לאפות, להתנדב, לרוץ ולעשות את כל הדברים היומיומיים שאנשים עם עבודות רגילות עושים."