הנתונים המסתוריים של משרד הבריאות

משרד הבריאות תומך בהפללת לקוחות זנות. הוא הגיש את עמדתו הרשמית, שנכתבה על-ידי מנהלת מרפאת לוינסקי יעל גור, לצוות הוועדה הבין-משרדית בנושא. אפשר כמובן לתמוך בעמדת משרד הבריאות בנוגע לחוק; מה שאי-אפשר לעשות זה לקבל את הטעויות והסילופים שבנייר העמדה שלו. 

1. אין בנייר העמדה אף מחקר על זנות חוקית. הנתונים כולם מגיעים ממחקרים על זנות לא חוקית, ומשרד הבריאות לא מציין עובדה משמעותית זאת. הדבר דומה לדיון על הפלות המתבסס על סטטיסטיקה לגבי הפלות לא חוקיות בלבד.

2. אין בנייר העמדה אף מחקר שנערך בארבע-עשרה השנים האחרונות. כל המחקרים שהמשרד מתבסס עליהם נערכו לפני 2004.

3. משרד הבריאות מתייחס לדו"חות של ממשלות שבדיה ונורבגיה, אך מסלף את הנתונים המוצגים בהם ומתעלם ממחקרים על מצבן של עובדות המין במדינות אלה.

"נזקי הזנות"

נייר העמדה טוען: "מחקרים מראים כי לא ניתן לעסוק בזנות מבלי לחוות כאב נפשי ומבלי להינזק קשות ברמה הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית". אולם כל המחקרים שמציג המשרד נערכו על זנות לא חוקית: Weiner (זנות רחוב לא חוקית בניו-יורק), Hotaling (מרכז שיקום בסן-פרנסיסקו), Kramer (זנות לא חוקית בפניקס), גור (מאמר על נשים מכורות לסמים), ואלמוג (ספר שרק מצטט מחקרים על זנות קטינים בארה"ב). כך גם המקורות הבאים על גילוי עריות: Silbert (זנות לא חוקית בארה"ב), Baldwin (זנות לא חוקית בארה"ב) ו-Farley (סיכום של ארבעה מחקרים, מתוכם שלושה על זנות לא חוקית בארה"ב ובקנדה, מדגם אחד של עשרים חשפניות, ומחקר אחד על זנות בטורקיה, שבניגוד לטענת משרד הבריאות, מצא ש-92% מעובדות המין לא סבלו מגילוי עריות). גם הנתונים על אלימות מתבססים על סוגי הזנות הגרועים ביותר [1].  

במילים אחרות, המחקרים שמציג משרד הבריאות אינם מראים כי הזנות גורמת נזק; הם מראים שזנות לא חוקית גורמת נזק. הם מוכיחים שזנות לא חוקית גורמת למחלות, להפרעות נפשיות ולאלימות. לעומת זאת, משרד הבריאות לא התייחס כלל למחקרים על זנות חוקית, למרות העובדה שהם מראים נתונים אחרים לחלוטין.

חשוב לציין שאין מחקרים סותרים בנושא: כל המחקרים של משרד הבריאות מראים כמה המצב גרוע בזנות לא חוקית, וכל המחקרים על זנות חוקית מראים שמצבן הנפשי והפיזי של העובדות בה משופר בהרבה. במדינות שבהן קיימת אי-הפללה של זנות, למשל, עובדות מין אינן סובלות ממחלות מין יותר משאר האוכלוסייה ואינן סובלות מאלימות יותר מנשים נשואות. במדינות שבהן הזנות חוקית, רוב עובדות המין אינן עובדות בה בגלל גילוי עריות ואינן סובלות מפוסט-טראומה. 

כל זה כמובן אינו אומר שזנות חוקית היא טובה. אבל משרד הבריאות לא התבקש להציג עמדה בנושא "האם זנות היא טובה או רעה", אלא בשאלה "האם הפללת לקוחות זנות היא טובה או רעה". לא ברור מדוע משרד הבריאות מראה כמה גרוע מצבן של עובדות המין כשהזנות לא חוקית, כולל במדינות שמפלילות את הלקוחות, ואז טוען שצריך להפליל את הלקוחות. 

צמצום הזנות

משרד הבריאות מביא נתונים לכאורה על צמצום בהיקף הזנות בשבדיה. הבעיה היא שהנתונים האלה אינם מעודכנים ואינם נכונים. המשרד טוען שב-2008 היו בשבדיה 650 עובדות מין, על-סמך דו"ח של ממשלת שבדיה. אולם הדו"ח עצמו אומר שהנתון אינו נכון! אכן, 300 נשים עבדו בזנות רחוב ועוד 350 דרך האינטרנט, אבל כפי שנכתב בדו"ח, שאר סוגי הזנות בכלל לא נבדקו, ולכן לא הייתה אפשרות להעריך את היקף הזנות בשבדיה.

אם זה לא מספיק, הרי שעד 2014 כבר עלה מספר מודעות הפרסום באינטרנט מ-304 ל-6,965. כך שלא רק שעמדת משרד הבריאות מבוססת על נתון מזויף, אלא שהנתון בכלל אינו מעודכן. הנתון המזויף מדאיג גם מהיבט אחר: נראה שמשרד הבריאות העתיק אותו ואת הנימוקים לו (בהערת השוליים), מילה במילה, מתוך מסמך של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. כלומר, משרד הבריאות בכלל לא בדק את המצב בשבדיה, והסתמך על נתון מזויף של ארגון מפוקפק.

הנתונים על נורבגיה מוזרים לא פחות. לטענת נייר העמדה, "בנורבגיה (2004) לאחר החלת החוק, צומצמה זנות הרחוב בערים הגדולות ב-40%-50% ובשאר הזירות ב-15%". ראשית, החוק בנורבגיה נכנס לתוקף ב-2009, ולא ברור מה שנת 2004 עושה כאן. שנית, המקור המצוין עוסק רק בסקרים אינטרנטיים על מספר הגברים שצרכו זנות בשנה שלפני ואחרי החוק, ולא במספר עובדות המין או במספר הלקוחות כיום. האמת היא שזנות הרחוב בנורבגיה אכן צומצמה, אך מספר הטלפונים במודעות הפרסום באינטרנט עלה מ-1,400 ל-2300, כך שלא ידוע מה מספר עובדות המין במדינה, למרות ניסיונותיה של ממשלת נורבגיה לעוות את הנתונים.

לא רק שמשרד הבריאות מסלף נתונים על מספר עובדות המין בנורבגיה ובשבדיה, הוא מתעלם מהמצב בשכנתן דנמרק, שהזנות בה חוקית ומספר עובדות המין בה הצטמצם במידה משמעותית הרבה יותר בתקופה המקבילה (עמוד 9). אם משרד הבריאות טוען שחוקים משפיעים על היקף הזנות, ואם מטרתו היא לצמצם את הזנות, נראה שדווקא הזנות החוקית בדנמרק היא המודל הטוב ביותר בשבילו...

"בריאות הציבור"

משרד הבריאות טוען כי לקוחות שאינם משתמשים בקונדום מזיקים לבריאות הציבור. זה כמובן נכון, ויפה לראות שהאשמה בהפצת מחלות מוטלת על הלקוחות ולא על עובדות המין. אבל השאלה לא אמורה להיות "האם מין ללא קונדום מזיק לבריאות". השאלה צריכה להיות "האם הפללת הלקוחות תקדם את השימוש בקונדום או תפחית אותו". בהיבט הזה מתעלם משרד הבריאות מההשלכות השליליות של החוק, שראוי להתכונן אליהן גם אם תומכים בחוק:

1. בשבדיה ובנורבגיה המשטרה נוהגת להשתמש בקונדומים בתור ראיות לקיום זנות. התוצאה היא שעובדות מין חוששות להחזיק קונדומים כדי שלא ישמשו כראיות נגדן.

לעומת זאת, באי-הפללה בניו-זילנד ובניו סאות' וויילס יש אפשרות חוקית ואפילו חובה להשתמש בקונדום. התוצאה היא ששכיחות מחלות המין בקרב עובדות מין בניו סאות' וויילס דומה לשאר האוכלוסייה, ו-96% מעובדות המין בניו-זילנד השתמשו תמיד בקונדומים ליחסי מין וגינאליים.

2. הירידה במספר הלקוחות מאלצת את עובדות המין לקבל לקוחות שקודם לא הסכימו לקבל ולבצע אקטים שקודם לא הסכימו לבצע. אין להן ברירה, כי אין להן לקוחות אחרים. התוצאה היא ירידה ביכולתן להתעקש על קונדום, מפני שהן לא יכולות להרשות לעצמן לאבד לקוחות. כך הראו מחקרים על הפללת הלקוחות בצרפת, בקנדה ובנורבגיה.

יחסי מין אינם גורמים למחלות מין; יחסי מין לא מוגנים גורמים למחלות מין. הפללת הלקוחות מגדילה את היקף יחסי המין הלא מוגנים.

3. משרד הבריאות טוען שהפללת הלקוחות תשנה את יחסי הכוחות בין הלקוח לאישה המעורבת בזנות, מכיוון שהיא תוכל לדווח ביתר קלות על מעשיו למשטרה. טענה זו מוכיחה שמשרד הבריאות בכלל אינו מכיר את המודל הנורדי ואת הצעת החוק המבוססת עליו. לפי המודל והצעת החוק בישראל, הלקוח רק משלם קנס, ואילו עובדות המין נענשות בחומרה רבה יותר: מהגרות מגורשות מהמדינה, מי שעובדת בדירה נזרקת לרחוב מפני שאסור להשכיר לה דירה, ילדיהן של עובדות מין נלקחים מהן ובני זוגן נחשבים לסרסורים. במצב הזה, לעובדות המין יש הרבה יותר מה להפסיד אם ידווחו למשטרה, ולא פלא שעובדות המין בנורבגיה, צרפת ושבדיה מדווחות שיחסיהן עם המשטרה הידרדרו, שהאלימות נגדן גברה ושהן לא מעזות לפנות למשטרה. 

אפשר לתמוך בהפללת הלקוחות ואפשר להתנגד לה, אבל ראוי שמשרד הבריאות יבסס את עמדתו המקצועית על נתונים מבוססים.

_____________________________________________________________________

תגובת משרד הבריאות:

"עמדת משרד הבריאות ביחס לחוק לאיסור צריכת זנות ושיקום קורבנותיה, גובשה ונוסחה בהתבסס על ניסיון של למעלה מ- 15 שנה בטיפול ובשיקום אנשים מזנות, ניסיון שנתמך בספרות מדעית ובשיחות עם נציגי המדינות שבדיה, צרפת, אוסטריה והולנד (אוסטריה והולנד מסדו את הזנות), עמן נפגשה מנהלת מרפאת לוינסקי במסגרת סמינר TAIEX בנושא המאבק בסחר בבני אדם וההשפעה של החקיקה בתחום הזנות.

במהלך השנים הללו, משרד הבריאות מפעיל שתי מרפאות ניידות בצמוד למרפאות המין בתל אביב ובחיפה, תחת אחריותן של לשכות הבריאות המחוזיות. צוותי הניידות, בהם אנשי רפואה סיעוד ועבודה סוציאלית כמו גם נשים שהיו בזנות והשתקמו, המשולבות בצוות כמנטוריות, מסיירים מידי ערב בזירות זנות מכל הסוגים, ומעניקים שירותים רפואיים וסיוע פסיכו-סוציאלי למעוניינים ולמעוניינות. אגב כך, מלקטים אנשי הצוות מידע רב ערך ביחס לתנאי העיסוק בזנות, לאווירה בסביבת העיסוק ולמצבם הבריאותי (גוף נפש) של המעורבים והמעורבות בה. הכרות זו של אנשי המקצוע עם עולם הזנות, מעמיקה כאשר חלק מהמעורבים והמעורבות בזנות מגיעים לטיפול רפואי או פסיכו-סוציאלי במרפאה.

לצערנו, צוותי הניידות אשר ליוו מאות נשים, טרנסג'נדריות וגברים בזנות, פגשו בעיקר בנזקי הזנות ולא בהיבטים החיוביים של תעשיית הזנות אותם אתה מבקש לקדם במאמרך. ברשומות המרפאות שהמשרד מפעיל, מקופלים סיפורי חיים ונתונים רפואיים המעידים על היותה של הזנות מערכת פוגענית ובלתי שוויונית, אשר חושפת את העוסקות והעוסקים בה לגורמים עברייניים, להטרדה, להשפלה ולאלימות מינית. בנוסף, צוותי המרפאות פוגשים יום יום את חוסר היכולת של המעורבות והמעורבים בזנות לעמוד מול דרישות צרכני הזנות ומפעילי עסקי המין, אשר יש בהן כדי לפגוע בכבודם/ן, בבריאותם/ן וב - Well being  שלהם/ן. מצב זה מתקיים בישראל תחת גישה של דה-קרימינליזציה של הזנות ובהתאם לניסיון מדינות בהן הזנות מוסדה, הוא עשוי אף להחריף תחת גישה של זנות חוקית בה אתה תומך.

הביקורת שלך ביחס לנייר העמדה ומקורותיו מעניינת, אך מייצגת זווית פרשנית שלא עולה בהכרח בקנה אחד עם עמדות המומחים העוסקים בנושא בארץ ובעולם ואף לא עם הספרות המקצועית המקובלת.

משרד הבריאות דבק בעמדה התומכת בחוק לאיסור צריכת זנות, מתוך עמדה ערכית על פיה צריכת הזנות הינה תופעה שלילית מיסודה, היוצרת פגיעה בוטה בכבוד האדם וחירותו, בבריאותו הפיזית, הנפשית והחברתית, בשוויון זכויותיהן/ם של נשים וגברים בחברה אשר התדרדרו לזנות, ובזכותם על גופם."

______________________________________________________________________



[1] נתוני האלימות בנייר העמדה של משרד הבריאות מגיעים מהמחקרים הבאים: Farley 2004 (זנות לא חוקית בארה"ב, קנדה, תאילנד ודרום-אפריקה, מכורות לסמים בגרמניה, מרכזי שיקום וסיוע בזמביה ובקולומביה, עצורות בטורקיה ונשים במכסיקו שלא ברור היכן עבדו), גור 2004 (זנות רחוב), Arnold, Stewart and Mcneece (זנות רחוב לא חוקית), גור 2008 (מכורות לסמים), זליגמן (אוסף מאמרים שמשרד הבריאות לא ציין מאיזה מהם נלקח הנתון), Silbert & Pines (זנות לא חוקית בארה"ב).

* למען הפרוטוקול: בניגוד למשתמע מתגובת משרד הבריאות, איני תומך במיסוד הזנות, המאמר לא מבקש "לקדם את ההיבטים החיוביים של תעשיית המין" אלא לקדם דיון על סמך נתונים אמיתיים, ובישראל אין אי-הפללה של זנות.