הגישה הקומוניסטית לזנות: אלכסנדרה קולונטאי

לא רק גברים מרקסיסטים דיברו על זנות. גם אלכסנדרה קולונטאי, הקומיסרית הסובייטית לרווחה סוציאלית, עסקה רבות בנושא. קולונטאי, האישה הבכירה ביותר במשטר הסובייטי, נאמה ב-1921 נאום מכונן בכנס של ראשי מחלקות הנשים האזוריות. כדי להבין את הגישה של ברית-המועצות לזנות בעשורים הבאים, צריך להכיר את הנאום המרתק של קולונטאי. כאן תוכלו לקרוא תרגום מקוצר של דבריה. וכדאי שתקשיבו לה, שלא תסתבכו עם הקומיסרית!

אלכסנדרה קולונטאי

"קומראדיות, שאלת הזנות היא נושא קשה ומורכב, שזכה לתשומת לב מועטה מדי ברוסיה הסובייטית. מצב הזנות השתנה במידה מסוימת בעקבות שלוש שנות המהפכה, אבל אנחנו עדיין רחוקות מלהיפטר מהרוע הזה. הזנות ממשיכה להתקיים ומאיימת על הסולידאריות בין פועלים לפועלות, שהיא הבסיס לחברה הקומוניסטית שאנחנו מנסות לבנות. הגיע הזמן שנתמודד עם הבעיה הזאת. הגיע הזמן שנקדיש מחשבה לסיבות שמובילות לזנות. הגיע הזמן שנמצא דרכים לפטור את עצמנו אחת ולתמיד מהרוע הזה, המורשת המרושעת של העבר הקפיטליסטי-הבורגני שלנו, שאין לה מקום ברפובליקת הפועלים.

הזנות היא תופעה הקשורה למחסור בפרנסה, והיא משגשגת בעידן של הון ורכוש פרטי. אקדמאים בורגנים אוהבים לטעון שהזנות היא תופעה פתולוגית, שהיא תוצאה של חוסר נורמליות של נשים מסוימות, שזה ה"טבע" שלהן. לעומתם, מרקסיסטים וחוקרים בעלי מצפון מוכיחים בבירור שזה לא נכון. לא סתם רוב הזונות הן מהמעמד הנמוך, כלומר עניות. אם הבעיה היתה האופי של נשים מסוימות, נשים מכל המעמדות היו פונות לזנות. הזנות היא מעל הכול תופעה כלכלית וחברתית; היא קשורה לתלות של האישה בגבר ובנישואים. שורשי הזנות הם כלכליים.

בעבר נשים כמעט שלא עבדו, והסתמכו על מפרנס גבר – אב או בעל. המצב השתנה עם עליית הקפיטליזם במאה ה-19, שהביאה להתפשטות הזנות. מכירת כוח העבודה של האישה, שמחוברת באופן הדוק למכירת גוף האישה, הלכה והתגברה. כשהמשכורת של אישה אינה מספיקה להשאיר אותה בחיים, מכירת הטובות שלה נראית כמו עיסוק צדדי אפשרי. הצביעות המוסרית של החברה הבורגנית מעודדת זנות על-ידי המבנה הכלכלי המנצל שלה, ובו זמנית סולדת מכל אישה שנאלצת לעבוד בזנות.

כל צורות הזנות פורחות כמו פרח רעיל בביצות של אורח החיים הבורגני, שמבוסס כולו על קניה ומכירה. יש הרי אלמנט ברור של חישובים חומריים וכלכליים אפילו בנישואים החוקיים ביותר. עבור האישה, הזנות היא הדרך החוּצה אם היא נכשלה במציאת מפרנס קבוע. עבור הגבר, הזנות מספקת את האפשרות לקיים יחסי מין בלי להתחייב לפרנס אישה עד הקבר.

במסגרת הקפיטליזם, האישה מוצבת בעמדה כלכלית פגיעה, ואז מוסללת לצפות לטובות הנאה חומריות של גברים בתמורה לטובות הנאה מיניות, ולא משנה אם הן נמסרות בתוך הנישואים או מחוץ לנישואים. זה שורש הבעיה. זאת הסיבה לזנות. מנקודת מבטנו, זונות הן נשים המוכרות את גופן עבור רווח חומרי – אוכל הגון, בגדים ומצרכים אחרים. זונות הן אלה שנמנעות מהצורך לעבוד על-ידי כך שהן מוסרות את עצמן לידי גבר, בין אם לכל החיים ובין אם לזמן קצר.

אם כך, אלה הגורמים האחראיים לזנות: משכורות נמוכות, אי-שוויון, התלות הכלכלית של נשים בגברים, והנוהג הלא-בריא של נשים לצפות לתמיכה כלכלית בעבור טובות מיניות במקום בעבור עבודתן.

מהפכת הפועלים ברוסיה ניפצה את הבסיס לקפיטליזם וצמצמה את התלות של נשים בגברים. כל האזרחים שווים בפני הקולקטיב, והם מחויבים באותה מידה לעבוד עבור המטרה המשותפת של הקולקטיב. אישה מפרנסת את עצמה לא באמצעות נישואים, אלא באמצעות לקיחת חלק בייצור ובהפצת התרומה שלה לעושרו של העם.

יש אנשים שחושבים שאין טעם להיאבק מוסרית בזנות, מפני שהיא תיעלם בכל מקרה עם היישום המלא של הקומוניזם. האנשים האלה לא לוקחים בחשבון את ההשפעה המזיקה של הזנות על בניית החברה הקומוניסטית החדשה. אחרי הכול, הסלוגן של קונגרס הנשים העובדות היה "אישה ברפובליקת הפועלים הסובייטית היא אזרחית חופשייה עם זכויות שוות, ואסור שהיא תהיה אובייקט למכירה ולקנייה". זה היה הסלוגן, אבל שום דבר לא נעשה בעקבותיו.

הזנות פוגעת בכלכלה הלאומית ומפריעה להתפתחות הכוחות היצרניים. נצליח לשפר את התעשייה רק אם נפנה את כל כוחותיהם של הפועלים לעבודה היעילה ביותר, שתספק את הצרכים של הקולקטיב. עקרות בית, גידול ילדים וזנות אינן עבודות פרודוקטיביות. הרי מהי הזונה המקצועית? אישה שהאנרגיה שלה אינה משמשת עבור הקולקטיב; אישה החיה באמצעות אחרים, על-ידי קבלת ההקצבות של אחרים. האם צריך לאפשר דבר כזה ברפובליקת העובדים? לא, ברור שלא. זה מפחית את רזרבות האנרגיה ואת מספר הידיים העובדות, שאמורות ליצור את העושר הלאומי ואת הרווחה הכללית.

מנקודת מבט של הכלכלה הלאומית, הזונה המקצועית היא עריקת עבודה. מהסיבה הזאת אנחנו חייבות להתנגד בתוקף לזנות. אנחנו חייבות להילחם בשם הכלכלה כדי לצמצם את מספר הזונות ולמגר את הזנות מכל הסוגים.

אנחנו הרי צדות את הספקולטורים ואת הסוחרים, ושולחות אותם למחנות עבודה. למה? כי כל האזרחים צריכים לעבוד בעבודה פרודוקטיבית, ואם מישהו עושה רווח על חשבון אחרים, הוא פוגע בקולקטיב וברפובליקה. הזנות אינה מגזר מיוחד מבחינתנו. היא בסך הכול עוד סוג של עריקת עבודה. לא משנה לנו אם אישה מוכרת את עצמה לגבר אחד או להרבה גברים, אם היא זונה מקצועית המוכרת את טובותיה לרצף של לקוחות או שהיא אישה נשואה המוכרת את עצמה לבעלה. כל הנשים המתחמקות מעבודה ולא לוקחות חלק בייצור או בגידול ילדים צריכות לעבוד, גם אם בכפייה. הקולקטיב לא מגנה את הזונה על כך שהיא נותנת את גופה להרבה גברים, אלא על כך שהיא, בדיוק כמו האישה החוקית הנשארת בבית, אינה עושה עבודה מועילה עבור החברה.

הזנות פוגעת בבריאות הציבור ובערכי המוסר החדשים של הפרולטריון. האיכות הבסיסית של מעמד הפועלים היא האחווה. זה הבסיס של הקומוניזם. הזנות משמידה את השוויון והאחווה בין שני החצאים של מעמד הפועלים. גבר שקונה טובות מיניות מאישה לא רואה בה קומראדית או אדם עם זכויות שוות. הוא רואה את האישה בתור מישהי שתלויה בו, ששווה פחות ממנו. הבוז שהוא חש כלפי הזונה משפיע על יחסו כלפי כל הנשים. הזנות פוגעת בשוויון בין המינים.

[ולמרות כל זה, קולונטאי והמפלגה הקומוניסטית מתנגדות להפללת הזנות:]

אם זונות ייעצרו, יהיה צורך לעצור גם את כל הנשים הנשואות, שמתוחזקות על-ידי בעליהן ולא תורמות לחברה. הזונה ועקרת הבית הן שתיהן עריקות עבודה, ואי-אפשר לשלוח אחת מהן למחנה עבודה בלי לשלוח גם את השנייה. נישואים או קיומם של יחסים כלשהם בין המינים הם חסרי משמעות ואינם יכולים לשחק תפקיד כלשהו בהגדרת עבירות פליליות.

בחברה הבורגנית, אישה לא נידונה למעצר אם היא אינה עובדת בעבודה מועילה לקולקטיב או אם היא מוכרת את עצמה תמורת רווח חומרי, אלא רק אם היחסים המיניים שלה הם בלתי רשמיים ובעלי אופי זמני. שני-שליש מהנשים בחברה הבורגנית מוכרות את עצמן לבעלן החוקי, אבל רק יחסים בעלי אופי זמני וחסרי רישום חוקי נחשבים למבישים בעיני החסידים הצבועים של המוסר הבורגני.

האם אנחנו יכולות בשם האינטרסים של האדם העובד להגדיר יחסים זמניים ולא רשמיים בתור יחסים פליליים? ברור שלא. חופש ביחסים בין המינים אינו נוגד את האידיאולוגיה הקומוניסטית. האינטרסים של העבודה הקולקטיבית אינם מושפעים ממשך הזמן של היחסים או מההתבססות שלהם על אהבה, תשוקה או משיכה פיסית חולפת.

יחסים מזיקים וזרים לקולקטיב רק אם מעורבת בהם התמקחות חומרית בין המינים, רק כאשר חישובים מעשיים מהווים תחליף למשיכה הדדית. זה לא משנה אם ההתמקחות לובשת צורה של זנות או של נישואים חוקיים. אסור להרשות יחסים לא בריאים כאלה, מפני שהם מאיימים על השוויון והסולידריות. אנחנו צריכים אם כן לגנות את כל סוגי הזנות, ולהסביר לנשים הנשואות, "הנשים השמורות" האלה, שהן משחקות תפקיד עצוב ובלתי נסבל במדינת הפועלים. 

האם צריך להעניש את הלקוחות? אין לכך בסיס הגיוני. איך נגדיר לקוח? האם הוא מישהו שקונה טובות מיניות מאישה? במקרה כזה, גם הבעלים של נשים חוקיות יהיו אשמים. מי יחליט מי לקוח ומי לא?

אין אפשרות להעניש לקוחות, אבל ראוי לגנות מוסרית את מי שהולכים לזונות או את מי שמרוויחים כסף מהזנות. למעשה, צריך להפליל את כל הצדדים השלישיים שמרוויחים כסף מזנות, מאחר שהם עושים כסף מעבודה של אדם אחר.

צריך להפליל גם זונות מקצועיות, לא על זנות אלא על עריקה מעבודה יצרנית. לעומת זאת, אי-אפשר להפליל נשים שעובדות בעבודה יצרנית אבל משלימות הכנסה בזנות. זה לא אומר שלא נילחם בזנות. המשימה שלנו היא לחנך מחדש את הקולקטיב ולהעמיד את הפסיכולוגיה שלו בקנה אחד עם המשימות הכלכליות של מעמד הפועלים.

אני לא מתכוונת לנבא איך ייראו בעתיד הנישואים או היחסים בין המינים. אבל דבר אחד בטוח: תחת הקומוניזם תתבטל התלות של נשים בגברים, ואיתה כל האלמנטים של חישובים חומריים שאפשר למצוא בנישואים של ימינו. יחסים מיניים יתבססו על אינסטינקט בריא של פריון, או על אהבה צעירה, או על תשוקה נלהבת ומשיכה גופנית, או על הרמוניה נפשית ואינטלקטואלית. ליחסים מיניים כאלה לא יהיה שום דבר משותף עם זנות. הזנות נוראית כי היא אקט של אלימות שהאישה מפעילה על עצמה למען רווח חומרי. זנות מבוססת על חישוב כלכלי שלא משאיר מקום לאהבה ולתשוקה. היכן שהתשוקה והמשיכה נפגשות, הזנות נגמרת. תחת הקומוניזם, הזנות והמשפחה העכשווית ייעלמו. דור חדש יקום, עצמאי ואמיץ ועם תחושה חזקה של קולקטיב. דור שימקם את הטוב המשותף של הקולקטיב מעל כל דבר אחר.

קומראדיות! המשימה שלנו היא לנתק את השורשים המאכילים את הזנות. המשימה שלנו היא להיאבק נגד כל שרידי האינדיבידואליזם והסוג הישן של הנישואים. המשימה שלנו היא לעשות מהפכה בגישה ליחסי מין, ולהעמיד אותם בקנה אחד עם האינטרסים של הקולקטיב העובד. כשהקולקטיב הקומוניסטי ימגר את הסוגים הנוכחיים של הנישואים והמשפחה, בעיית הזנות תפסיק להתקיים."