ג'ורג'ינה באייר

סיפורה של ג'ורג'ינה באייר הניו-זילנדית, שהפכה ב-1999 לחברת הפרלמנט הטרנסג'נדרית הראשונה בעולם.

ג'ורג'ינה באייר אף פעם לא היתה בן מוצלח. בגיל שמונה הוריה נזפו בה כי לבשה שמלה: "בנים לא אמורים להתלבש ככה". בגיל תשע אביה החורג נזף זה כי בכתה על מות סבתה: "בנים אינם בוכים". בגיל 12 היא נשלחה לפנימיית בנים וניסתה להתאבד שם. 

בגיל 17 ג'ורג'ינה הבינה שהיא לא חייבת להיות בן מוצלח. זה קרה בביקורה הראשון במועדון דראג: "מלכות הדראג עלו לבמה והופיעו. הייתי מהופנטת. זה היה גילוי ענק לראות נשים  - מרהיבות, יפהפיות, עם ציצים והכול – שהיו בעצם גברים. עכשיו ידעתי שיש עוד אנשים שם בחוץ שלכודים בתוך הגוף שלהם, ומצאו דרכים להתמודד עם המצב. הבנתי שאני לא הגבר היחיד בעולם שהיה רוצה להיוולד אישה. מאז והלאה ידעתי שאפשרי להפוך לאישה. זה היה רק עניין של זמן".

אבל מבחינת החברה, ג'ורג'ינה באייר גם לא היתה בת מוצלחת. עוברי אורח הציקו לה ברחוב; אף אחד לא רצה להעסיק אותה; משרד התעסוקה סירב לתת לה דמי אבטלה, בטענה שזאת בעיה שלה אם היא מתעקשת ללבוש בגדי נשים וגורמת למעסיקים לדחות אותה; ואפילו הצוואה של אמה קבעה שג'ורג'ינה חייבת להשתתף בלוויה בתור גבר אם היא רוצה לקבל את הירושה.

היה רק מקום אחד שקיבל את ג'ורג'ינה כאישה. "התרגלתי לעובדה שהחברה לא מקבלת אותי. תעשיית המין היתה המקום היחיד שהחברה שמחה לשים אותי בו, ולמעשה ציפתה שאהיה בו. חיי הרחוב, הביבים. אם אני מתכוונת להיות טרנסית, שם המקום שלי. זה אף פעם לא היה משעמם, אבל זה גם היה אלים ונצלני". אפילו שם המשטרה עצרה אותה כשנכנסה למכונית של לקוח, בעוון "התרועעות בעלת כוונות פליליות". אחרי לילה קשה במעצר, בית-המשפט קבע שהיא "נוכלת" וקנס אותה.

באייר החלה לשקול את עתידה. "ברמה מסוימת, בגלל שהייתי כולי מרוכזת בהוכחת הנשיות שלי, תעשיית המין היתה בסדר מבחינתי. היא אפשרה לי להיות אישה, לחיות כאישה, להופיע כאישה. זה היה המרחב הציבורי היחיד שבו 'אנשים כמוני' יכלו להשתתף באופן מלא. לא נהניתי מזה במיוחד, אבל זה היה כסף קל. הייתי שיכורה ומסוממת לגמרי, זאת היתה הדרך שלי להתמודד עם המציאות של להיות בתעשיית המין, אבל יום אחד הבנתי שאני לא רוצה לחיות ככה כל חיי".

"רציתי לצאת מתעשיית המין, אבל איך יכולתי לעשות את זה כשהחברה אמרה לי, 'את חלאת האנושות, אנחנו לא רוצים אותך,' ולא הסכימה לתת לי עבודה אמיתית? הבנתי שכל עוד אני נשארת באזור הדמדומים, אין לי עתיד. זה לא שאני נגד תעשיית המין, פשוט לא ראיתי את העתיד שלי בה. התחלתי לחפש אלטרנטיבות, אבל לא היו הרבה אלטרנטיבות בסביבה."

במועדון חשפנות (1978)

ג'ורג'ינה עזבה את תעשיית המין ונסעה עם חברה לפתוח דף חדש באוסטרליה, רק כדי לגלות שהעולם בחוץ עדיין לא רואה בה אישה. פקידי רשות ההגירה עיכבו אותן לחקירה בחשד שהן מתכננות לעבוד בזנות, כי מה עוד נשים טרנסיות יכולות לרצות לעשות באוסטרליה?; בערב הראשון שלהן בסידני, כשטיילו מאושרות באחד הרחובות המרכזיים, שוטרים תפסו אותן ואיימו עליהן שלא יעבדו בזנות; אחרי בילוי במועדון, ג'ורג'ינה נאנסה באכזריות על-ידי ארבעה גברים; והיא לא העזה להתלונן במשטרה, כי ידעה בדיוק מה השוטרים חושבים על נשים כמוה.

אחרי ההתאוששות מהטראומה, באייר חזרה לניו-זילנד ולחשפנות, עד שקיבלה שיחת טלפון מכרמן, כרמן רופה, שבישרה לה שצוות הפקה מחפש שחקנים לסדרה. ג'ורג'ינה הרשימה מספיק כדי לקבל תפקידי משנה בשתי סדרות מיינסטרימיות. בראשונה שיחקה זונה טרנסית; בשנייה חשפנית שמסתבכת עם החוק. באופן אירוני, סצנת המשפט בסדרה נערכה באותו בית-משפט שבו ג'ורג'ינה הורשעה בהתרועעות לא חוקית.

הליהוק הקבוע כאישה טרנסית לא פתח בפני ג'ורג'ינה הרבה אפשרויות בתעשיית הבידור, אז ביחד עם נשים טרנסיות מובטלות כמוה היא הפיקה הצגה, שזכתה להצלחה לא רעה במועדוני הגייז של אותה תקופה. ב-1986 היא התקבלה סוף סוף לתפקיד ראשי בדרמה טלביזיונית, שוב בתור אישה טרנסית. הצנזור הממשלתי דרש לאסור על שידור הדרמה בטענה שהיא עלולה לפגוע ברגשות הציבור, אך בסופו של דבר חזר בו וג'ורג'ינה אף זכתה במועמדות לפרס שחקנית השנה.

בטקס פרסי הקולנוע (1987)

באייר הפכה לסלבריטאית וסיירה ברחבי ניו-זילנד עם מופע אישי. לאחר מכן השתקעה בעיירה קרטרטון (Carterton), לימדה דרמה במתנ"ס והפכה למנהלת שלו. בתור מנהלת המתנ"ס היא עזרה לצעירים בסיכון ולאנשים עם מוגבלויות, ויזמה בניית מקלט לחסרי בית. העירייה סירבה להשתתף במימון המקלט, ובאייר החליטה בתגובה לרוץ בבחירות למועצת העירייה ב-1992. חסרו לה ארבעה-עשר קולות בלבד כדי להיכנס למועצה.

אחרי שאחד מחברי המועצה עזב, המסורת קבעה שג'ורג'ינה אמורה להחליף אותו בתור המועמדת שקיבלה הכי הרבה קולות אחריו. הרעיון לא מצא חן בעיני חברי המועצה, שהעדיפו לערוך בחירות מיוחדות על המקום הפנוי במועצה. ג'ורג'ינה התמודדה מול ארבעה מועמדים וניצחה ברוב גדול. היא פעלה במועצה למען העניים, חסרי הבית והמאורים.

 

ב-1995 היא הדהימה את כולם וניצחה בבחירות לראשות העירייה, שנחשבה עד אז למעוז של המפלגה השמרנית. באייר הפכה לראשת העיר הטרנסית הראשונה בעולם; האישה הראשונה במחוז שנבחרה לראשות עיר; האדם הראשון ממוצא מאורי שנבחר לראשות עירייה במחוז כולו. צעירים בקהילת הגייז חגגו את ניצחונה במסיבות בכל רחבי ניו זילנד. ב-1998 היא רצה לקדנציה שנייה, וזכתה ב-90% מהקולות.

ב-1999 החליטה באייר לרוץ לפרלמנט מטעם המחוז. היריב שלה היה פול הנרי, שמרן שהצהיר בריאיון: "עשיתי הרבה דברים מעניינים בחיים שלי, אבל אני עדיין זכר. אתם אומרים שג'ורג'ינה היא אדם רציני? היא הרי טרנסקסואלית. איך זה יכול ללכת ביחד?"

התברר שלדעת תושבי המחוז, זה דווקא יכול ללכת ביחד. באייר כבשה את לבם וזכתה ב-3,000 קולות יותר מהנרי. אחד התושבים הסביר: "היא עומדת ומקשיבה לך, אפילו אם סתם פגשת אותה ברחוב. היא יכולה לדבר עם כל אחד בגובה העיניים. אנשים כאן יודעים שהיא אחת מאיתנו". קשיש שמרן בן שמונים הוסיף אמירה שהפכה לקאלט: "כל החיים הצבעתי למפלגה השמרנית, אבל הפעם הצבעתי לג'ורג'ינה בייר. היא בחור כארז". בבחירות הבאות היא כבר זכתה ב-6,000 קולות יותר מיריבה.

ג'ורג'ינה פעלה בפרלמנט למען זכויות להטב"ק ועובדות מין. היא מספרת שהיתה המומה מהמיתוסים שחברי הפרלמנט האמינו בהם לגבי עבודת מין, "הם חשבו שכולם שם סוטים ולא הבינו שמדובר באנשים רגילים". כשהפרלמנט דן באי-הפללה של זנות ב-2003, ג'ורג'ינה נאמה והצהירה: "אני מרשה לעצמי להניח שאני היחידה כאן עם ניסיון מעשי בתעשיית המין". הניסיון המעשי והנאום הנרגש שלה עזרו לשנות את דעתם של שלושה חברי פרלמנט, והאי-הפללה התקבלה על חודו של קול.

                                                          חגיגות הניצחון וחלק קצר מהנאום: 

                                  

2005 היתה שנת השיא של ג'ורג'ינה, אחרי הצלחת האי-הפללה ועם והשתתפותה בתוכנית "רוקדים עם כוכבים". אבל ב-2007 היא פרשה מהפרלמנט עקב חילוקי דעות על הלאמה של שטח מאורי, והשנים הבאות היו קשות. היא לא מצאה עבודה ונאלצה לחיות על דמי אבטלה, וב-2013 נזקקה לדיאליזה יומיומית בגלל מחלת כליות. ב-2017 היא עברה השתלת כליה מוצלחת, ואחרי ההתאוששות היא מקווה לחזור לחיים הציבוריים של ניו-זילנד.