לא קל להילחם למען עובדות מין באוגנדה.
במאי 2012 המשטרה פשטה על מרכז סיוע לעובדות מין בעיירה גולו, והאשימה את מנהלות המרכז בניהול בית בושת ובשידול נשים
לזנות. הסברי המנהלות על תפקיד המרכז – חלוקת קונדומים וייעוץ בריאותי וחוקי
לעובדות מין – נפלו על אוזניים ערלות. השוטרים החרימו מחשבים, דיסקים ועלונים. הם
עצרו את כל צוות המרכז וקראו לעיתונאים ולחברי הקהילה: "בואו ותראו איך זונות
נראות". העיתונאים צילמו את עובדות המרכז והדפיסו את התמונות בשערי העיתונים.
קהל גדול התאסף מחוץ לתחנת המשטרה וקרא: "חבל שאידי אמין [שליט אוגנדה לשעבר]
לא כאן, הוא היה ממנה כיתת יורים" ו"תנו להן מאסר עולם".
בכל זאת, הפמיניסטיות האמיצות שכתבתי עליהן בשבוע שעבר נלחמות גם למען עובדות המין במדינה. כשפרופסור סילביה טאמאלה, פעילה למען זכויות להטב"ק ועובדות מין
באוגנדה, קיבלה את משרת
דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת מקררה, העיתון הנפוץ ביותר
במדינה פרסם קריקטורה שהראתה "הומואים וזונות" מלווים אותה למשרד. קוראי העיתון בחרו בה לתואר "האישה הגרועה ביותר של השנה". טאמאלה לא נבהלה – היא חרטה את התואר
"האישה הגרועה ביותר של השנה" על סיכה ועונדת אותה מאז בתור אות כבוד.
טאמאלה אינה מייפה את מצבן של עובדות המין
במדינה, שעמדו במרכז אחד המחקרים שלה. אחת מהן אמרה לה: "להיות ברחוב זה כמו להיות בחזית של שדה קרב. את
יכולה להיהרג בכל רגע". אחת הסיבות למצב היא הסטיגמה נגד עובדות
המין, שמפרידה בין Malaia (זונה) ל-Malaika (מלאך). לפי טאמאלה, בזמן שהדרישה מנשים באוגנדה היא להישאר
צנועות ומונוגמיות, עובדות המין חוטאות ומפרות את כל חוקי המשחק החברתי. הן עושות זאת באופן מודע: רובן פוסלות את הסטיגמות ואת המשמעות הסוטה
שהחברה מטילה על גופן. אחת מהן אומרת: "אני מרגישה שזכותי לעשות את העבודה
הזאת, זה הגוף שלי ואני לא מרמה אף אחד". הגופים המופללים של עובדות המין
מתחכמים לגורמי אכיפת החוק והופכים רחובות מהוגנים לאתרים ליליים של תשוקה
מינית וסכנה. אבל זה לא אומר שהן נהנות מהעבודה: "אם מישהו ייתן לי את ההון
ההתחלתי הדרוש לפתוח עסק נורמלי, אני אעזוב את העבודה הזאת בלי לחשוב פעמיים.
לפעמים אני מרגישה כל כך חסרת אנושיות, שאני יושבת ובוכה במשך שעות".
טאמאלה מסבירה שבשביל רוב הנשים
באוגנדה, עבודת מין אינה עניין של חוק או מוסר, אלא עניין כלכלי. זאת מצד אחד
הישרדות כלכלית ומצד שני אפשרות לעצמאות כלכלית, סוג של עבודה. רוב עובדות המין
במחקרה סירבו להגדיר את עצמן כקורבנות חסרות ישע: הן מאשרות את המצוקה הכלכלית
הקשה שהובילה אותן לעבוד בעבודת מין, ומזכירות שעבודת המין מאפשרת להן לפרנס את
עצמן ואת משפחותיהן תחת המצוקה הכלכלית הזאת. בשביל זה הן מוכנות לפעול אקטיבית
כדי לשרוד את האלימות הממוסדת והחברתית נגדן.
אם מצבן של עובדות מין רגילות באוגנדה
קשה, אפשר רק לדמיין כמה קשה מצבם של עובדי ועובדות מין שהם גם להטב"ק ופליטים, במדינה שמפלילה עבודת מין ויחסים הומוסקסואליים. האנתרופולוגית הרפואית ד"ר סטלה ניאנזי העדיפה לא לדמיין אלא
לבדוק בעצמה. בין 2010 ל-2012 היא בחנה את חייהם.
פליטה לסבית בת 31 שהגיעה מרואנדה לא ידעה על
החוקים נגד הומוסקסואליות באוגנדה: "לא ידעתי שהם הורגים כאן אנשים כמוני עד
שהשתתפתי בסמינר". כמוה גם עובד מין הומו בן 28 שהגיע מקונגו: "כשהגעתי
לאוגנדה ב-2010, לא ידעתי שום דבר על החוקים. נסתי על חיי מפני המורדים שטבחו בנו
בכפר. אבל עכשיו מתברר לי שרצתי היישר מהסיר אל האש".
עובדת מין בת 31 מקונגו תהתה:
"כשנכנסתי למעגל הפליטים שמוכרים מין, הדבר הראשון שלמדתי היה להתרחק
מהמקומות שהמשטרה מפטרלת בהם. כשזונה אוגנדית נעצרת, היא שוכבת עם השוטרים כדי להשתחרר בלי משפט. אבל מה יקרה לי בתור פליטה?"
בגלל ההפללה, עובדי המין אינם מעזים
להתלונן על פשעים נגדם. המשטרה מנצלת זאת כדי לאנוס ולנצל אותם בעצמה, והם מורחקים מבתיהם ומעבודותיהם. הלקוחות מנצלים אותם, עוברי אורח תוקפים אותם ומוסדות
רפואיים לא יודעים איך להתמודד איתם. גבר טרנס בן 27 מקונגו סיפר: "כשהלכתי
לבקש לעשות הפלה אחרי שנאנסתי, האחות שאלה אותי איך אני יכול להיות בהיריון אם אני
גבר. אני עובר ממש טוב בתור גבר, אבל הייתי צריך הפלה. היה קשה להסביר את זה.
אמרתי לה פשוט שאני גבר עם נרתיק שמחובר לרחם. היא גירשה אותי מהקליניקה ואמרה לי
שהיא תתפלל להצלתי".
הדיכוי כה גדול, שעובדי המין מתקשים
למצוא ערך בחייהם. עובד מין הומו בן 22, פליט מקונגו, העדיף לא לעשות בדיקות איידס:
"לא רציתי לאשש את מה שאני חושב שאני כבר יודע. אם הבדיקה תגיד לי היום שיש
לי HIV, אתם תחזרו בשבוע הבא לראות אותנו ותמצאו אותי מת. אני לא חזק
מספיק כדי לחיות עם החדשות האלה".
הפמיניסטיות באוגנדה מנסות להוכיח שיש ערך לחייהם. סולומה קימבוגווה, ראשת ארגון זכויות
הנשים האפריקני AMwA הזכורה לטוב מהרשומה הקודמת, החלה ב-2008 להזמין עובדות מין ולהטב"ק לכנסי הארגון. היא דוחה
את הרעיון שהזנות היא הסמל האולטימטיבי של הפטריארכיה, וטוענת שדווקא ההדרה של
עובדות מין מהתנועה הפמיניסטית היא סימפטום של הפטריארכיה, שמפרידה בין נשים טובות
לרעות. "אף אישה 'טובה' לא עשתה היסטוריה או שינתה את העולם", קבעה
סולומה, שהפסיקה את ההתייחסות כלפי עובדות מין כסמל, רעיון או קורבנות חסרי קול,
והחלה להתייחס אליהן כאחיות למאבק.
ד"ר ניאנזי מזכירה לנו שגם במקרה
של פליטים, "זכויות עובדי מין ומיעוטים מיניים הן זכויות אדם, וזכויות עובדות מין חייבות להיות מכובדות ומוגנות". אבל השלטון
באוגנדה לא מקשיב לה. פליטה לסבית ועובדת מין מספרת על בת זוגה: "אהבנו מאוד
אחת את השנייה. אבל במדינה הזאת לא בטוח בשבילנו להיות חופשיות עם האהבה
שלנו". כששני גברים תפסו אותן מתנשקות ברחוב, האיום שלהם אמר הכול על הגישה החברתית באוגנדה: "אתן
אוהבות אחת את השנייה בציבור. זה לא חוקי. נדווח עליכן למשטרה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה