ארבע הצעות חוק יצאו לדרך

ועדת השרים תאשר בקרוב את הצעת החוק להפללת לקוחות זנות. אבל רגע, איזו הצעה? יש כיום ארבע הצעות חוק באותו נושא. החלטתי לסכם בקצרה את כל אחת מההצעות, במטרה לבדוק מי הגישו הצעה רצינית ומי הגישו הצעה רק בשביל יחסי הציבור.

ראשית, חשוב לציין שאף אחת מהצעות החוק אינה מבטלת את ההפללה הקיימת נגד עבודה בזנות, ואין בהצעות אפילו התייחסות לכך. אין לעובדות המין אפשרות חוקית לשכור דירה או לעבוד במלון, מהגרות שעובדות בזנות מגורשות מהמדינה, נשים שעובדות ביחד נחשבות לסרסוריות (חוק שכרגע אינו נאכף), ומעשית נאסר על עובדות מין לנהל קשרים רומנטיים, מאחר שבן זוגן ייחשב לסרסור גם אם אין לו קשר לעבודתן.

גילוי נאות: הצבעתי למרץ בכל מערכות הבחירות בעשרים ואחת השנים האחרונות (מלבד פעם אחת לחד"ש ופעם אחת לעלה ירוק).

אורן חזן: הצעת חוק הפללת לקוחות זנות והבטחת הכנסה לנפגעות זנות

הפללת הלקוחות: זו ההצעה היחידה שאין בה עונש מאסר ללקוחות, אבל הקנסות בה הם הגבוהים ביותר. 5,000 ש"ח לעבירה ראשונה, 10,000 ש"ח לעבירה שנייה, 50,000 ש"ח לעבירה שלישית.

סיוע לעובדות המין: נשים שייכנסו ל"מסגרת שיקומית מזנות" יקבלו הבטחת הכנסה כל עוד הן נמצאות באותה מסגרת. לא מפורט מה יהיו המסגרות הללו, רק ש"השר יתקין תקנות לעניין הקמת מסגרות שיקומיות לנשים היוצאות ממעגל הזנות".

הצעתו של אורן חזן היא ההצעה הרשלנית ביותר. דברי ההסבר שלה הועתקו מהצעות אחרות בכזאת שלומיאליות, שנכתב בהם שהלקוח צפוי לעונש של עד שנת מאסר, עונש שבכלל אינו קיים בהצעה עצמה.

שרן השכל: הצעת חוק איסור צריכת זנות וטיפול בקהילה

הפללת הלקוחות: עונש מאסר של שישה חודשים, שבעבירה ראשונה אפשר להמיר אותו ל"טיפול בקהילה". 

סיוע לעובדות המין: אין.

הצעתה של השכל היא היחידה שאינה כוללת התייחסות לסיוע לעובדות המין. עלות שישה חודשי מאסר בישראל היא כ-75,000 ש"ח, וגם אם נניח שרק אלף לקוחות ייתפסו בשנה, מדובר בעלות של 75 מיליון ש"ח - סכום שהיה יכול לסייע לעובדות מין רבות ולמנוע מראש את עבודתן בזנות. השכל אינה מציעה להן אפילו שקל אחד.

ח"כ השכל היא אחת מחברות הכנסת המוערכות ביותר, אבל הצעת החוק שלה כל כך גרועה, שאפילו תומכות ההפללה מתנגדות לה.

עליזה לביא וח"כים נוספים: הצעת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות 

לפי החתומים על ההצעה, נראה שזאת הצעה משותפת של מפלגת יש עתיד, הרשימה המשותפת ומספר ח"כים נוספים.

הפללת הלקוחות: עונש מאסר של שנה אחת, אם כי ההצעה מתירה לשרים להכריז על העבירה כעל "עבירת קנס מסוג ברירת משפט", שתאפשר להחליף את המאסר בקנס של לפחות 1,250 ש"ח לעבירה ראשונה וסכום כפול לעבירות הבאות.

סיוע לעובדות המין: השר לביטחון פנים ימנה ועדה. הוועדה תציג תוכנית סיוע לשורדות זנות שישה חודשים אחרי כניסת החוק לתוקף. כמו כן, שורדות זנות יוכלו לקבל הבטחת הכנסה בתנאי שלא יעבדו באף עבודה באותו זמן.

הצעת החוק דומה במידה חשודה להצעה הוותיקה של זהבה גלאון, ונועדה ליחסי ציבור בלבד. מדובר בהצעה של האופוזיציה, שהיא חיקוי של הצעה דומה ומקיפה יותר מטעם חברות הכנסת גלאון ומועלם. ההצעה אינה כוללת תקציב לסיוע עבור נשים שירצו להפסיק לעבוד בזנות, ורק מבטיחה שחצי שנה אחרי כניסת החוק לתוקף יוגשו המלצות כלשהן. נראה שמדובר בהצעה שמשקפת את מפלגת "יש עתיד": הרבה דיבורים יפים ומעט עבודה מעשית.

זהבה גלאון ושולי מועלם: הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות, ומתן סיוע לשורדות זנות

ח"כ גלאון העלתה את הצעת החוק כבר ב-2007. ההצעה המתוקנת הנוכחית היא הצעה משותפת שלה ושל ח"כ מועלם.

הפללת הלקוחות: עונש מאסר של שנה אחת, אם כי ההצעה מאפשרת לשרים להכריז על העבירה כעל "עבירת קנס מסוג ברירת משפט", שתאפשר להחליף את המאסר בקנס של לפחות 1,250 ש"ח לעבירה ראשונה וסכום כפול לעבירות הבאות.

הפללת עובדות המין: ההצעה אינה מבטלת את ההפללה הקיימת של הנשים העובדות בזנות, אבל מבטלת את עבירת המטרד לציבור בגין זנות.

סיוע לעובדות המין: המלצות להגשמת יעדי החוק יוגשו שמונה חודשים אחרי כניסת החוק לתוקף. 

כרגע אין בהצעת החוק כל תקציב סיוע, והיא כוללת בעיקר הקמת ועדות ורשויות: מינוי מנהל לרשות הלאומית לטיפול בתחום הזנות חודשיים אחרי כניסת החוק לתוקף; מינוי שישה אנשים לצוות הרשות בתוך חודש נוסף;  והקמתועדה מייעצת בתוך חודשיים מיום כניסת החוק לתוקף. בין עשרים חברי הוועדה יהיו רק שני שורדי זנות ולא תהיה אפילו עובדת מין אחת. 

הצעת החוק המקורית של ח"כ גלאון לא כללה סיוע עבור עובדות המין. ההתייחסות לסיוע נוספה רק אחרי הצטרפותה של ח"כ מועלם להצעה. אין ספק שמדובר בהצעת החוק המקיפה ביותר הקיימת, אבל היא סובלת מכל הבעיות של ההצעות האחרות: היא אינה מבטלת את הפללת עובדות המין ואינה כוללת סיוע או תקציב לנשים שירצו להפסיק לעבוד בזנות. יש בה רק הרבה דיבורים תאורטיים על אפשרויות סיוע שאולי יומלץ עליהן אחרי שמונה חודשים, ואין הבטחה שהמדינה תקבל או תממן את ההמלצות. התקציב המובטח היחיד הוא למשכורות של עובדי הרשות החדשה.

בינתיים, משרד הרווחה הגיש תוכנית שדווקא כן כוללת תקציב סיוע ברור. פניתי אליו לפני שבועיים בבקשה לקרוא את התוכנית המלאה, ועדיין לא קיבלתי תשובה. אפשר לקוות שעובדות המין יזכו לתגובה מהירה יותר כשהן יזדקקו לעזרה.