בשבוע שעבר הראיתי איך המלחמה הממסדית בסחר בנשים בהודו פוגעת
בקורבנות סחר. השבוע אראה איך עושים זאת נכון, או יותר נכון איך עושות זאת נכון: עובדות
המין בהודו נלחמות בסחר בנשים בעצמן, ובהצלחה מרשימה.
במערב בנגל, הודו, קיים כנראה איגוד עובדות המין הגדול בעולם,
DMSC, שחברות בו 65,000 נשים. האיגוד מתפעל 51 מרפאות, 32 מוסדות
חינוכיים ו-33 מועצות לניהול עצמי – מועצות שתפקידן העיקרי הוא להתמודד עם נושא
הסחר בנשים.
מחקר של
ארגון הבריאות העולמי (WHO) וקרן האוכלוסייה של האו"ם (UNFPA)
בחן את הצלחת האיגוד במלחמה בסחר בנשים. תוצאות המחקר לא משאירות מקום לספק:
- ירידה של 90% במספר הקטינות בזנות מאז 1992.
- עלייה בגיל החציוני של עובדות המין מ-22 ל-28.
- מבין כל מקרי הסחר שהתגלו במערב בנגל, 80% התגלו בזכות
פעילותו של איגוד עובדות המין.
איך האיגוד הצליח לצמצם את הסחר בנשים ולאתר את הקורבנות?
1. נציגות האיגוד מבקרות בכל יום במכונים, מאתרות את הנשים
החדשות ומלוות אותן לריאיון במשרדי האיגוד, כדי לוודא שאינן קטינות ושהגיעו לעבוד
מרצונן.
2. בין 2009 ל-2011, 12% מהנשים החדשות שהגיעו למכונים היו
קורבנות סחר (215 קטינות ו-45 נשים שהגיעו בכפייה). נשות האיגוד, חלקן קורבנות סחר
לשעבר בעצמן, מסייעות להן לחזור לביתן ולמשפחתן תוך הקפדה על דיסקרטיות. אם מתברר
שהמשפחה עצמה מהווה סכנה לביטחון הנערה, הנערה מקבלת מקום במוסד ציבורי כדי שתוכל
להשתקם.
האיגוד אינו מסתפק באיתור קורבנות סחר וסיוע להן. הוא מוודא
שגם מי שהגיעו לעבוד מרצונן לא ייפלו קורבן לסחר:
3. 88% מהנשים הגיעו לעבוד מרצונן, והאיגוד מספק להן ייעוץ
חוקי, רפואי וכלכלי. נשות האיגוד ממשיכות לעקוב אחר מצבן בחודשים הבאים.
4. עובדות המין הקימו בנק עצמאי, שמספק הלוואות בתנאים הוגנים
על-מנת שהנשים לא יצטרכו להשתעבד לגורמים מפוקפקים. האיגוד מעודד את הנשים לחסוך
כסף כדי שלא יהיו תלויות באחרים, וחברות האיגוד עוברות ממכון למכון בכל יום במטרה
לאסוף כספי חסכונות מהנשים.
בנק עובדות המין, USHA, כולל
כיום כ-16,400 עובדות מין לקוחות, ומגלגל 2.5 מיליון דולר בשנה. הוא משקיע את הכסף
בפיתוח פרויקטים קהילתיים.
5. האיגוד קנה קרקע והקים עליה בית-ספר לילדיהן של עובדות
המין. שיעורי ההשתתפות בבית-הספר וידיעת קרוא-וכתוב עלו פלאים, והם מצמצמים את
הסיכויים שאותם ילדים יהיו קורבנות סחר בעתיד.
6. האיגוד פועל למען שימוש בקונדומים. מאז 1992, שיעור השימוש
בקונדום עלה מ-3% ל-87%; שיעור הסיפיליס ירד מ-25%
לפחות מ-1%. שיעור ה-HIV עומד על כ-5%, לעומת 50% בקרב עובדות מין באזורים
אחרים בהודו.
הלקח ברור: ברגע שנותנים את הכוח לעובדות המין עצמן, לא רק
שהסחר בנשים מצטמצם באופן ישיר, אלא שגם הגורמים העקיפים לסחר בנשים מצטמצמים:
עובדות המין חזקות יותר כלכלית, בריאות יותר ומקבלות ייעוץ חוקי וחברתי, וכל אלה
מונעים מלכתחילה את הסחר בנשים.
______________________________________________________________________
לקריאה נוספת על פעילותו של האיגוד: מניפסט עובדות המין של הודו.
______________________________________________________________________
לקריאה נוספת על פעילותו של האיגוד: מניפסט עובדות המין של הודו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה