עשרים וחמש עובדות מין בניקרגואה הקימו איגוד ב-2007. ארבע שנים מאוחר יותר הן כבר מנו ארבע-מאות שישים ושמונה חברות איגוד. כיום הן כמעט שלושת-אלפים.
הממשלה מכירה בהן, המשטרה מתייעצת איתן ומשרד הבריאות מקשיב להן. הן "החמניות
של ניקרגואה", Las Girasoles de Nicaragua.
למה הן החליטו לקרוא לעצמן
"חמניות"? "כי אנחנו נשים חופשיות, כמו צמחי בר. אנחנו נמצאות בכל
מקום שאנחנו רוצות להיות בו. אנחנו מלאות אנרגיה. אי-אפשר להפוך אותנו לבלתי-נראות
או לגזול מאיתנו את הזכויות שלנו. כמו החמניות, אנחנו תמיד עוקבות אחר השמש".
נשיאת האיגוד, מריה אלנה דאבילה בת ה-54,
היתה שם כבר ב-2007, כשאף אחד לא לקח את האיגוד שלה ברצינות ועובדות מין סבלו
מאלימות משטרתית ומאפליה חברתית. כיום היא וחברותיה מנהלות סדנאות מיוחדות עבור
שוטרים ומשתפות פעולה עם איגודי עובדים אחרים. "פעלנו כדי למגר את הסטיגמה
והאפליה נגד עובדות מין. ב-2014 הצלחנו להשיג תקנה ממשלתית נגד אפליה בשירותי הבריאות.
התקנה החדשה אסרה על אפליה עקב נטייה מינית, זהות מגדרית ועבודת
מין. אבל ההפתעה הכי גדולה שלנו היתה הישג אחר: בית המשפט העליון הציע לנו הכשרה
בתור מגשרות משפטיות."
ב-21 באפריל 2015, שמונה-עשרה עובדות
מין קיבלו תעודת מגשרות מוסמכות. בתחילת דרכן הן גישרו בעיקר במקרים של עובדות מין
אחרות: אפליה בבתי עסק, לקיחת ילדים על-ידי שירותי הרווחה, אלימות של לקוחות
ושוטרים, אי-תשלום מזונות ואלימות של שכנים ובני-זוג לשעבר. לאור הצלחתן, אנשים נוספים
בקשו את עזרתן. החמניות, שעובדות בהתנדבות, גישרו בשנתיים הראשונות ב-870 מקרים, 350 מתוכם של עובדות
מין.
מערכת המשפט לא היתה היחידה שהבינה
שאפשר לסמוך על חברות האיגוד. המשטרה מינתה נציבה מיוחדת כדי לדון איתן ישירות בדרישותיהן; הוצאת ספרים הוציאה ספר על חייהן של ארבע מחברות האיגוד, "לא זונות
ולא פרוצות, אנחנו עובדות מין";
הוועד הלאומי למלחמה באיידס הקצה להן מקום וזכות הצבעה בדיוניו; ומשרד הבריאות מספק להן קונדומים כדי לחלק אותם בחינם.
התוצאה:
97% מעובדות המין בניקרגואה משתמשות בקונדומים, 96% נבדקו בעבר בבדיקות איידס,
ואחוזי ההידבקות במחלה הם הנמוכים ביותר באמריקה הלטינית.
ביום הנשים הבינלאומי: "די כבר עם הסטיגמה והאפליה נגד הנשים עובדות המין" |
סמירה מונטיאל, ראשת המשרד הממשלתי
לגיוון מיני, אומרת שהחמניות מספקות השראה לנשים אחרות (היא עצמה מהווה השראה לא
פחותה, בתור לסבית מוצהרת ומייסדת הארגון הלסבי SAFO, במדינה שבה עד 2004 אפילו
תמיכה בזכויות להט"ב נחשבה לעבירה פלילית). היא הכריזה: "עובדות מין ראויות
לזכויות אדם. נקודה". הממשלה הסנדיניסטית, שבקדנציה הראשונה שלה בשנות השבעים
שרפה את כל מכוני הליווי, מכירה היום בזכויותיהן של עובדות המין, לצד פיתוח תוכניות
להכשרה מקצועית שכבר עזרו למאות נשים שבחרו להפסיק לעבוד בזנות.
היושר הבלתי-מתפשר של החמניות לא נעלם
מעיניה של ועדת הבחירות הלאומית, שהזמינה אותן לשמש כמשקיפות בבחירות 2016. האומץ
והתושייה שלהן זכו להכרה בסרט תעודה על חייהן, Girasoles
de Nicaragua,
שהוקרן בניקרגואה ובפסטיבלים ברחבי העולם. הן השתתפו בהקרנת הבכורה שלו, שהיתה הפעם הראשונה שביקרו אי-פעם בקולנוע.
לצד החמניות, בעיר מטגלפה נוסד כבר ב-2005 איגוד עובדות המין Las Golondrinas, "הסנוניות". הוא התחיל במפגשים של עובדות מין בדירותיהן
כדי לשתף חוויות קשות מהעבודה, והפך לאיגוד של ממש באמצעות תרומה מהרשת הפמיניסטית
המקומית, שהאיגוד הוא כיום חלק ממנה. פאני טורס, אחת ה"סנוניות", אומרת:
"היום אני כבר לא צריכה מצ'טה כדי להתמודד עם גברים אלימים. יש לי כלי נשק
יותר יעילים: יש לי זכויות, יש לי קול ויש לי כנפיים. עכשיו אני סנונית". וג'והאנה,
אחת ה"חמניות", מצהירה: "אנחנו לא מפחדות יותר. עכשיו יש לנו כלים
להילחם בשוטרים שדרשו מאיתנו סקס בחינם וסחטו מאיתנו כסף. אנחנו פועלות ביחד כדי
שלעולם לא יפגעו שוב בזכויות שלנו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה