המודל השבדי להפללת מהגרות

* שמונים אחוזים מהנשים העובדות בזנות בשבדיה הן מהגרות.

* מהגרות העובדות בזנות בשבדיה מופללות ומגורשות מהמדינה.

* מהגרות העובדות בזנות בשבדיה אינן זכאיות לסיוע.

זאת המציאות. המודל השבדי מפליל ומגרש שמונים אחוזים מהנשים העובדות בזנות במדינה. החוקרת Niina Vuolajärvi דיברה עם 113 עובדות מין בשבדיה, בנורבגיה ובפינלנד, ושוחחה עם 82 פקידי שלטון – שוטרים, פוליטיקאים ועובדות סוציאליות – כדי ללמוד על היחס לעובדות המין המהגרות במדינות אלה.

אתייחס בעיקר למצב בשבדיה, מפני שעל מצבן של מהגרות לא חוקיות בנורבגיה כבר כתבתי בעבר, ועל פינלנד עוד אכתוב בעתיד. בניגוד לנורבגיה, שבה אין הפללה של מהגרות חוקיות העובדות בזנות, בשבדיה מהגרות חוקיות מגורשות מהמדינה אם הן עובדות בזנות (בית-המשפט ונציב קבילות הציבור השבדי אף קבעו שניתן לגרש מהגרות שהגיעו ממדינות האיחוד האירופי, מפני שאפילו אם הן עצמן לא מבצעות פשע, הזנות שלהן בהכרח מערבת פשע של אחרים).

גורם במשטרת גטבורג מתאר איך המשטרה אוכפת את החוק: שוטרי משטרת ההגירה מאתרים מהגרות שמפרסמות את שירותיהן באתרי פרסום זנות. הם מתקשרים אליהן ומתחזים ללקוחות כדי לקבל את כתובתן, ואז מגיעים אליהן, בודקים את המסמכים שלהן, עוצרים ומגרשים אותן. בשנת 2017, באזור גטבורג בלבד, המשטרה גירשה שבעים עובדות מין מהגרות (בערים אחרות המשטרה לא מספקת נתונים על מספר הנשים המגורשות).

שוטר שבדי מספר: "קורה שאנחנו מגרשים נשים מניגריה לספרד או לאיטליה. לפעמים אנחנו מגלים שהן עובדות בזנות, והן אומרות לנו 'לכו לעזאזל, עופו מכאן, אני רוצה לעבוד ולהרוויח כסף', ואז, טוב, הן הרי אזרחיות של מדינה אחרת אז אפשר לגרש אותן".

השוטרים מנצלים את הפללת הלקוחות כדי לאתר מהגרות, ומנצלים את הפללת העבודה בזנות תחת קורת גג כדי לפגוע במי שעובדות בזנות. השוטרים נכנסים לדירתן של הנשים בטענה שהם מחפשים לקוחות, ומנצלים את ההזדמנות כדי לבדוק את המסמכים שלהן. אם הן מהגרות, הן מגורשות מהמדינה; אם הן מקומיות, המשטרה מודיעה לבעלי הבית שהם יואשמו בסרסרות אם לא יזרקו את הנשים לרחוב. בנורבגיה, כזכור, המשטרה קראה לזה "מבצע הומלס".

לקוחות מסוימים אף מנצלים את החרדה של הנשים מפני גירוש, ומאיימים שידווחו עליהן לרשויות ההגירה אם לא ייענו לדרישותיהם.

לינה, אישה ממוצא לטיני שעובדת בזנות ברחבי אירופה כבר עשר שנים, מתארת את המצב בשבדיה: "החוק השבדי סותר את עצמו. הם כאילו מרשים לך לעבוד, אבל בעצם מכריחים אותך לא לעבוד. אם את עובדת ברחוב, הם שולטים בך באמצעות בדיקת המסמכים שלך. [...] את לא יכולה לעבוד בדירה כי זה הופך את בעל-הבית לפושע, את לא יכולה לעבוד במלון כי זה הופך את המלון לשותף לפשע. הם זורקים אותך מהדירות, הם זורקים אותך החוצה. הם אומרים שהחוק הוא למען הנשים, אבל הוא לא. הוא משפיע לרעה על העבודה שלנו.

את לא יכולה כאן להתקשר למשטרה אם את בצרות, אם מישהו אלים, אם שודדים אותך או משהו. החוק לא מאפשר לך לפנות למשטרה. או שהוא מאפשר לך, אבל יהיו לזה השלכות. אם את בדירה שכורה, הם ידרשו ממך לעזוב. אם את זרה, הם יגרשו אותך מהמדינה. את אף פעם לא יודעת מה המשטרה תעשה."

המודל השבדי אמור לספק סיוע לנשים הרוצות להפסיק לעבוד בזנות, אבל מהגרות לא חוקיות, או כאלה שאין להן אשרת שהייה קבועה, אינן זכאיות לסיוע. עובדות הרווחה שהשתתפו במחקר הביעו תסכול מחוסר יכולתן לעזור למהגרות. בנורבגיה ובפינלנד הן יכולות לפחות לעזור בצמצום נזקים באמצעות סיוע חוקי ובריאותי בסיסי. ואולם שבדיה אינה מאמינה בצמצום נזקים אלא במיגור הזנות, והדבר היחיד שארגוני הרווחה בשבדיה יכולים להציע למהגרות הוא כרטיס טיסה בחזרה למולדתן.

  

המסקנה של עורכת המחקר ברורה: החוקים נגד זנות הפכו לחוקים נגד הגירה; הפללת הלקוחות כמעט חסרת משמעות לעומת הפללת המהגרות. פעילים למען מהגרים קוראים לזה Crimmigration, עורכת המחקר קוראת לזה "הומניטאריות מענישה", ובשבדיה קוראים לזה "המודל השבדי" ומפיצים אותו בגאווה ברחבי העולם.   

_______________________________________________________________________

שתי נקודות מעניינות נוספות מהמחקר:

- כל הנשים שעבדו בפינלנד, שבה מופללים רק לקוחות של קורבנות סחר והמשטרה אינה זורקת נשים לרחוב, הביעו התנגדות למודל השבדי. כך גם רוב המשתתפות בנורבגיה ובשבדיה.

- בפינלנד ובנורבגיה יש לקורבנות סחר אפשרות לקבל אשרת שהייה קבועה בתנאים מסוימים, ואילו בשבדיה קורבנות סחר מגורשות ללא אפשרות לקבל אשרת שהייה קבועה. 

_______________________________________________________________________

רשומות קשורות:

היחס של המשטרה בשבדיה ובנורבגיה לעובדות המין
מה אומרות עובדות המין המקומיות בשבדיה