נורמה ג'ין אלמודובר: זנות, משטרה ופוליטיקה

Cop To Call Girl הוא ספרה של נורמה ג'ין אלמודובר מ-1993, והיא מספרת בו על שתי הקריירות שלה: הראשונה במשטרת לוס אנג'לס בין 1972 ל-1982, והשנייה בזנות צמרת אחרי שפרשה מהמשטרה. נורמה ג'ין מייצגת את הגל הראשון של עובדות המין האקטיביסטיות בשנות השמונים, הזן הנדיר של "זונות מאושרות" שיצאו נגד הסטיגמה של קורבנות חסרות ישע. בזכות נשים פורצות דרך כמו כמו אלמודובר, כיום אפשר לשמוע גם את קולותיהן של עובדות מין פחות מאושרות, שמזכירות שלא צריך להיות מאושרת בשביל להיות ראויה לזכויות אדם. 

נורמה ג'ין אלמודובר עבדה עשר שנים כשוטרת תנועה, למרות שתי תכונות אופי שלא התאימו לתפקיד: (1) היא היתה ישרה. (2) היא אהבה לעבוד קשה. במשטרה לא אהבו שוטרים שעובדים קשה – הם גרמו לשוטרים אחרים להיראות רע. "יצא לי מוניטין של מישהי שעובדת קשה מדי. עמיתיי כינו אותי 'היד הביונית'. הם התכוונו לזה כעלבון, אבל אני אהבתי את הכינוי. היד הביונית שלי היתה שימושית כששיניתי קריירה". עמיתיה של אלמודובר למשמרת הלילה, שהעדיפו לבלות במשחקי פוקר מחתרתיים, התלוננו שהיא מתאמצת יותר מדי. המפקד נזף בה ודרש ממנה לחלק פחות דו"חות. ואז הציע לה לשכב איתו בתמורה לטובות הנאה.

אחרי עוד כמה הטרדות מיניות ונזיפות בשנים הבאות, נורמה ג'ין ננזפה אפילו על כך שהיא לא יוצאת להפסקות. "רעדתי מרוב עצבים. בזמן שכמה וכמה שוטרים נחקרו בחשד להשתתפות ברשת סמים וחיסולים, אני ננזפתי כי לא יצאתי להפסקת צהריים". אם זה לא מספיק, היא הושעתה לעשרה ימים ללא תשלום אחרי שענתה בגסות לאישה שקיללה אותה. באותו חודש, שני שוטרים הושעו ליומיים בלבד אחרי שהציתו עובדת מין וגרמו לכוויות חמורות ברגליה.

ההשעיות היו הקש ששבר את גב הגמל, אבל נורמה ג'ין שברה את הגב עוד קודם. שלוש פעמים, למעשה, בשלוש תאונות דרכים שונים במסגרת תפקידה. אחרי התאונה האחרונה היא הושבתה לשנה וחצי ולא הסכימה לחזור יותר למשטרה. היא לא היתה מסוגלת לסבול עוד את המפקדים ששוכבים עם שוטרות ועם קטינות, ואת השוטרים ששוכבים עם זונות בתמורה לכך שלא יעצרו אותן, אוכלים חינם במסעדות, גונבים כסף מגופות אחרי תאונות דרכים, או סתם תוקפים להנאתם אזרחים תמימים, רצוי שחורים, ואז עוצרים אותם על תקיפת שוטרים.

במסגרת תפקידה כשוטרת, אלמודובר פגשה אישה שעבדה בזנות. "בזמן שדיברנו התחלתי להבין שבחירת הקריירה שלה היתה טובה יותר משלי. המקצוע שלי אולי נחשב מוסרי ושלה לא, אבל המוסר והאתיקה היו לצידה. האמנתי שזה מוסרי לתת ערך תמורת ערך, אבל לא מוסרי להפר את זכויותיו של אדם או להונות אותו בכוונה. הדבר המוסרי לעשות הוא להפוך את חייהם של אחרים לטובים יותר, להיות כנים ולא לפגוע באף אחד. לפי הסטנדרטים האלה, איך יכולתי להצדיק את המשך עבודתי עבור ארגון שגילה סובלנות לאלימות, גזענות ושחיתות, ולפעמים אפילו עודד אותן?"

חוץ מזה, השוטרים שנורמה ג'ין שכבה איתם מרצונה, והיו לא מעט כאלה, התגלו כמאהבים גרועים במיוחד. היא החליטה שאם כבר לשכב עם מאהבים גרועים, עדיף לקבל על זה כסף. "כשהפכתי לזונה, הרבה אנשים שאלו אותי אם אני לא מרגישה מושפלת כשאני 'מוכרת את גופי'. הרגשתי מושפלת כששוטרים השתמשו בגוף שלי בלי אפילו לנסות לספק אותי מינית, ולא היתה להם את ההגינות לשלם לי על זה שהייתי כמו זונה בשבילם."

הגיע הזמן להסבה מקצועית. "ידעתי שאני מעדיפה לעבוד מאשר לרעוב למוות או לבקש צדקה. העדפתי עבודה שאני נהנית ממנה, שאני טובה בה ושמרוויחים בה טוב. זנות הציעה את כל הדברים שרציתי מהקריירה שלי: יכולתי להחליט מה יהיו שעות העבודה שלי, לראות רק גברים שחיבבתי ולצאת למסעדות המובחרות ביותר עם הלקוחות שלי. ואהבתי מין. מה עוד אפשר לבקש?"

אז אלמודובר התחילה לעבוד בזנות, הרוויחה בין 250 ל-500$ לשעה, מתוכם 40% הלכו ל"מנהלת" שלה, וקיבלה בין לקוח לחמישה לקוחות בשבוע. היא היתה מאושרת. משטרת לוס אנג'לס היתה פחות מאושרת כשגילתה שנורמה כותבת ספר על תקופתה במשטרה. 

מעצר ראשון

נורמה נעצרה על-ידי המשטרה במבצע עוקץ נגד עובדות מין, שמטרתו האמיתית היתה הספר שלה. המשטרה חששה שהיא תחשוף בו את השחיתות המשטרתית. לצערם של השוטרים לא נמצאו ראיות נגדה, ולא היה תירוץ להחרים את הספר. הם הסתפקו במעצר משפיל של כמה ימים ובחקירה:

"'האם מישהו מהגברים שיצאת איתם שילם לך על מין?'

'רק כשהייתי נשואה, אדוני.'

'למה את מתכוונת? היית מעורבת בזנות כשהיית נשואה?'

'רק במובן שהייתי אישה נשואה, ובעלי עבד כדי לפרנס אותי, ואני שכבתי איתו'." 

מעצר שני

המעצר הראשון הסתיים בחקירה מביכה אחת. המשטרה הבינה שהיא תצטרך להפליל אותה את נורמה ג'ין בשביל להשיג את הספר. כדי לעשות זאת, שוטרת התחברה איתה על רקע העבר המשותף שלהן במשטרה, סיפרה לה שהיא חולמת לעבוד בזנות וביקשה עזרה במציאת לקוחות. נורמה ג'ין מצאה לה לקוח. למשטרה זה הספיק כדי לעצור אותה בעוון סרסרות.

שבעה שוטרים חמושים פרצו לביתם של אלמודובר ובן-זוגה. רק דבר אחד עניין אותם: הספר. האחראי על הפשיטה צעק עליה: "את יודעת מה אני מחפש, כלבה. את חושבת שהוגן להביך שבעת-אלפים שוטרים רק כי היו לך כמה זיונים גרועים?" השוטרים מצאו את טיוטת הספר והחרימו אותו. הטיוטה מעולם לא הוחזרה לה.

הנקמה המשטרתית רק התחילה. אלמודובר עמדה למשפט בעוון סרסרות, עבירה שעונשה המינימלי הוא בין שלוש לשש שנות מאסר. השופט ריחם עליה וטען שהעונש אכזרי מדי בשביל עבירה ראשונה. הוא הסתפק בחמישים ימי מאסר לצורך הסתכלות. חמישים הימים האלה הפכו לסיוט כשהסוהרות, שידעו מי היא נורמה ג'ין, התעללו בה אפילו יותר מאשר באסירות אחרות.

נורמה ג'ין יצאה מהמאסר כשהיא שבר כלי, אבל לא התכוונה להיכנע. היא תבעה את המשטרה והפרקליטות על המעצר ועל גניבת ספרה. זאת היתה טעות: הפרקליטות, שהודיעה שלא תערער על עונש המאסר שלה, החליטה פתאום לערער עליו. "כשהממשלה מחליטה להרוס אדם, יש לה משאבים בלתי מוגבלים. קשה מאוד להילחם נגדה. אפילו אם תנצח אותה בבית המשפט, המאבק המשפטי יכול להרוס אותך כלכלית. קל להבין למה כל כך מעט אנשים בוחרים להיאבק בממשלה". אלמודובר נאלצה לוותר על התביעה נגד המשטרה בגלל בעיות כלכליות. הפרקליטות לא ויתרה על הערעור (ורמזה לאלמודובר שאם תוותר על כתיבת הספר, הערעור יבוטל). הפעם בית הדין כבר לא היה סלחן. אלמודובר נשלחה לשלוש שנים בכלא. באותה תקופה, שוטר שהורשע במעורבות ביותר ממאה פריצות אפילו לא נכנס לכלא.

למעשה, לנורמה ג'ין היה כנראה מזל. רק בזכות הפרסום התקשורתי של משפטה היא נשארה בחיים. עובדת מין אחרת נרצחה ב-1985, מספר שבועות אחרי שהעידה נגד שני שוטרים. הרוצחים לא נתפסו מעולם. 

בסופו של דבר נורמה ג'ין השתחררה מהכלא אחרי שנה וחצי בזכות התנהגות טובה. איכשהו היא הצליחה לשרוד, ולא רק שהיא הצליחה לשרוד, היא החליטה לרוץ לתפקיד סגנית המושל כמועמדת המפלגה הליברטריאנית.  

כרזת הבחירות של אלמודובר

"המערכת האמריקנית מאמינה שלאזרחים אין מספיק שכל ושליטה עצמית כדי למשול על עצמם. [...] אני המועמדת היחידה שטוענת שלאנשים יש את הבעלות על גופם, והם רשאים להשתמש בו וליהנות ממנו בלי לדאוג שפקידי השלטון יציצו לחדרי השינה שלהם, או יסחטו מהם סכומי כסף גדולים כדי לשלם על הרעיונות האוטופיים של אנשים אחרים.
אם איבחר, אני לא מבטיחה לעשות משהו בשביל מי שהצביעו בשבילי. אני מבטיחה לאפשר להם לעשות את זה בעצמם, כי אני מאמינה שהם מסוגלים".

אלמודובר קיבלה יותר ממאה אלף קולות, כמות מרשימה גם אם רחוקה מלהספיק כדי לנצח. בשלושים השנים שעברו מאז, נורמה ג'ין הפכה לאחת הדוברות הבולטות של התנועה לזכויות עובדות מין בארה"ב, ועובדת עבור ארגוני סיוע לעובדות מין. אה, היא גם הוציאה את הספר שהמשטרה כל כך פחדה ממנו. האם הוא שינה משהו? אולי את דעת הקהל, אבל לא את השחיתות המשטרתית. בשנה שעברה נחשף "סקנדל מין" באוקלנד, שבמסגרתו עשרות שוטרים קיימו יחסים בתשלום עם קטינה בת 17. אחרי שהפרשה התפוצצה, המשטרה שלחה את הנערה למרכז גמילה מסמים במדינה אחרת, פלורידה, ושוטרים מקומיים עצרו אותה שם בעוון תקיפה. כל עוד היא עצורה שם, היא לא יכולה להעיד נגד השוטרים שאנסו אותה. שלושים שנים עברו מאז המאסר של נורמה ג'ין, ושום דבר לא השתנה.

* לקריאה נוספת: ביוגרפיה מעודכנת של נורמה ג'ין באתר הרשמי שלה.