שבדיה באה להציל אותך. אל תנסי לסרב

שישים אחוזים מהנשים בשבדיה דורשות להפליל את עובדות המין, שאכן נרדפות על-ידי המשטרה ומופללות, כמו שהראיתי ברשומה הקודמת. שמונים אחוזים מעובדות המין במדינה הן מהגרות, והן מגורשות מהמדינה ולא מקבלות סיוע (אלא אם מחשיבים כרטיסי טיסה בחינם למדינות שהן מגורשות אליהן). למרות זאת, שבדיה טוענת שההפללה נועדה לעזור לנשים בזנות, ומנסה לשכנע מדינות אחרות ללכת בדרכה. ברשומה זו אנסה להציג את הסיבות השונות ליחס השבדי לעובדות המין, כמו גם לניסיונה לשווק את החוק למדינות אחרות, על-סמך מספר ספרים ומחקרים (ראו פירוט בסוף הרשומה).

הגירה

בשנות התשעים הקומוניזם נפל והגבולות בין המזרח למערב נפרצו. בעקבות השינויים החלו להגיע לשבדיה עובדות מין רבות ממזרח אירופה, ששינו את תעשיית המין ואת השיח הציבורי עליה. הזנות נהפכה מבעיה שולית, שמטופלת על-ידי רשויות הרווחה, לבעיה הדורשת מענה של המשפט הפלילי ודיני ההגירה: בעיית הזרים. כפי שכותבת נעמי לבנקרון, "הנשים הזרות הפכו למטרד במקרה הטוב, ולאיום פוליטי, פלילי, חברתי וכלכלי במקרה הרע. המהגרות היו 'אחרות' בשני מובנים - הן בשל זרותן והן בשל עיסוקן, וככאלה - עשתה החברה השבדית כל שביכולתה על מנת להגן על עצמה מפניהן".

עובדות המין המהגרות הדאיגו את הציבור והפוליטיקאים, שחששו מפני פלישה כוללת של תושבי המדינות הקומוניסטיות לשעבר. מבחינת שבדיה, עובדות המין היו בעייתיות מפני שלא ענו על הסטריאוטיפ של מכורות לסמים וקורבנות התעללות מינית. אי-אפשר היה לעזור להן פסיכולוגית ולהציל אותן מהזנות. הן היו נשים עניות שהגיעו ממדינות במצב כלכלי קשה במטרה להתפרנס. כששבדיה הבינה שאי-אפשר לגרום להן להפסיק לעבוד בזנות, היא החליטה שאין ברירה אלא לגרש אותן כדי שלא יסכנו את ערכיה.

האיחוד האירופי

השבדים חששו בשנות התשעים מההצטרפות המתקרבת לאיחוד האירופי, שעלולה להחדיר את הערכים האירופאים הירודים לתוך גן העדן הנורדי. העיתונים דיווחו בדאגה על עתיד שיכלול עשרות אלפי זונות זרות שיסתערו על הגברים השבדים, ועל סכנת ההתפשטות של "הערכים הליברליים בקשר לזנות" באירופה. אחד מיוזמי החוק להפללת הלקוח, ד"ר סוון אקסל מנסון, הזהיר: "בהולנד יש איגודים של נשים בזנות. אנחנו לא רוצים שזה יקרה גם אצלנו, נכון?"

החוק האוסר על קניית שירותים מיניים נחקק זמן קצר לאחר ההצטרפות לאיחוד האירופי, בתור מסר לאירופה: אנחנו לא רוצים כאן את הזונות שלכם ואת הערכים הזנותיים שלכם. שבדיה רצתה להוכיח שהיא עדיין שונה ומוסרית יותר מהמדינות שבחברתן היא נאלצת לבלות במסגרת האיחוד.

פטרנליזם ופמיניזם ממסדי

כולן יודעות ששבדיה היא המדינה הכי פמיניסטית בעולם. כמו שלבנקרון כותבת, "שבדיה היא אחת המדינות הראשונות שהעניקו זכויות לנשים, יש בה ייצוג גבוה לנשים בפוליטיקה, חופשת הלידה השוויונית נפרשת על פני למעלה משנה וניתנת לחלוקה שווה בשווה בין ההורים, מצבן הכלכלי של נשים בודדות וחד הוריות טוב לאין ערוך בהשוואה לנשים במדינות אחרות, ושכר משולם אף לעקרות בית תמורת עבודתן".

בשבדיה המדינה דואגת לנשים. לצד ההשפעות החיוביות, יש לכך גם השלכות שליליות: המדינה היא השולטת בפמיניזם השבדי. ארגוני הנשים הם חלק מהמדינה והממסד. התוצאה היא שבמקום אקטיביזם רדיקלי, ארגוני הנשים עסוקים בפעילות לוביסטית, וכמו כל פעילוּת לוביסטית ופוליטית, הפמיניזם הממסדי עוזר בעיקר לנשים שמקבלות לגיטימציה מהשלטון. בשבדיה אמנם מדובר ברוב הנשים, אבל אלה שממשיכות למרוד בממסד מודרות ונפגעות. שבדיה תמיד היתה מדינה פטרנליסטית, וההצלחות הפוליטיות של הפמיניזם לא העלימו את הפטרנליזם, הן רק נתנו לו עוד יותר לגיטימציה. 

הנפגעות אינן רק עובדות מין, אלא כל מי שאינו מוצא חן בעיני הממסד. בשבדיה יש תמיכה פוליטית גורפת בהפללת משתמשי הסמים, אשפוז כפוי של מכורים ומכורות ואיסור על חלוקת מזרקים נקיים; הפורנו חוקי בשבדיה, אך אסור לו להיות אלים, וההגדרה של "אלים" רחבה במיוחד וכוללת בין השאר BDSM, ספנקינג או פיסטינג, כלומר כל דבר שאינו נורמטיבי מספיק; ונשאי HIV עלולים להיכלא ללא משפט, אם הרופאים שלהם חשים שהם לא ידווחו על מחלתם לפרטנרים המיניים שלהם. כמו כן, נשאי איידס אינם יכולים להישאר אנונימיים. הרופא מחויב לדווח עליהם לרשויות הבריאות, והנשא חייב להתייצב באופן קבוע אצל רופא ולדווח על המפגשים המיניים שלו.

במילים אחרות, שבדיה תומכת בכל מי שנורמטיבית מספיק בעיני המדינה, ויש לה הגדרה רחבה למדי של נורמטיביות. ברגע שמישהי יוצאת מגבולות הנורמטיביות, מתנהגת בצורה קווירית מדי, המדינה רודפת אחריה כדי להכניס אותה לתלם. שבדיה תומכת במין – אבל רק במין ה"טוב" וה"נכון". השרה לשעבר לשוויון מגדרי הצהירה: "מיניות חייבת לכלול קרבה אמיתית בין שני אנשים". מי שנוהגות לשכב עם זרים או עם יותר מאדם אחד, אינן חלק מהמיניות הנכונה המוכתבת על-ידי הממסד השבדי. פיה יאקובסון, ראשת איגוד עובדות המין השבדי, מסכמת את מדיניות הממסד: "אנחנו רוצים להציל אותך, ואם לא תעריכי את זה, נעניש אותך".

אלימות נגד נשים

בניגוד למרחב הציבורי בשבדיה, מצבן של הנשים במרחב הפרטי רחוק מלהיות מושלם. סקר לאומי מ-2001 מצא ש-46% מהנשים השבדיות חוו אלימות פיזית או מינית מידי גבר מאז מלאו להן 15; 17 נשים נרצחו בכל שנה על-ידי בן זוגן הנוכחי או בן זוגן לשעבר. מחקר חדש מ-2014 מצא ש-28% מן הנשים חוו אלימות פיסית או מינית מבן זוג כלשהו, ו-5% סבלו מאלימות פיסית מבן זוגן בשנה האחרונה. לבנקרון מצטטת את החוקרת Maud Eduards: "אלימותם של גברים כלפי נשים לא תמיד עלתה בקנה אחד עם מדיניות השוויון המגדרי אותה הכתיבה הפוליטיקה השבדית".

אז מה שבדיה עושה? היא לא יכולה להאשים את אי השוויון המגדרי או את השוביניזם, כי מבחינת המדינה הם כבר היו אמורים להיכחד. כתחליף, היא מאשימה קבוצות אוכלוסייה ספציפיות. במקרי האונס היא מאשימה מהגרים, שמעשי האונס שלהם מוגדרים כ"תרבות שוביניסטית", לעומת מעשי אונס של שבדים טהורים, שהסיבות להם הן תמיד "פסיכולוגיות וחברתיות". בזנות היא מאשימה את הלקוחות, שמוגדרים כטיפוסים פתולוגיים עם אישיות דפוקה. כך אפשר לשמור את אשליית השוויון המגדרי בשבדיה, תוך כדי האשמת מיעוטים – מהגרים ולקוחות זנות – בהפרת השוויון הזה, ולהתעלם מהעובדה שהמדינה אינה מצליחה לספק הגנה כלכלית ופיזית לחלק מהנשים בתחומה.

קפיטליזם

שבדיה הפכה בעשורים האחרונים ממדינת רווחה למדינה קפיטליסטית. אם עד שנות האלפיים שבדיה התגאתה במדיניות הרווחה שלה, הרי שבימינו נוצר צורך למצוא משהו חדש להתגאות בו מול העולם. כך השוויון המגדרי החליף את מדיניות הרווחה בתור הגאווה הלאומית. בהקשר הזה, שבדיה מפיצה את הפללת הלקוח ברחבי העולם כדי לקדם את התדמית של עצמה. "המודל השבדי" שינה את משמעותו – פעם הוא היה מודל של מדינת רווחה, היום הוא המטרה הצנועה בהרבה של הפללת הלקוחות כדי להילחם בזנות.

אם פעם המלחמה השבדית בזנות היתה באמצעות עזרה כלכלית ונפשית לנשים כדי שלא ייאלצו לעבוד בזנות, היום שבדיה נלחמת בזנות על-ידי פגיעה בנשים שנאלצות לעבוד בזנות. שבדיה רוצה להעלים את הזנות כדי להסתיר את כישלון מערכת הרווחה שלה ואת היחס למהגרות.

הרצון להסתיר את הכישלונות הוא גם הסיבה לניסיון השבדי להשתיק כל ביקורת נגד החוק להפללת הלקוח. המדינה מונעת קיום מחקרים על מצבן של עובדות המין מאז החוק; מי שמדבר נגד החוק מותקף מיד בחשד שהוא ממומן על-ידי סרסורים או צרכן זנות בעצמו; עובדות רווחה שהתבטאו נגד החוק פוטרו; הקונסוליה השבדית סירבה להעניק לנעמי לבנקרון מלגה לקיום המחקר שלה; והאקדמאים השבדים סירבו להשיב לשאלותיה של לבנקרון ברגע שהיה בהן קורטוב של ביקורתיות. באותו זמן, אנשי הממסד השבדי מפיצים מידע מסולף על הצלחתו של החוק, ומתעלמים מההיבטים הבעייתיים שלו. כך לדוגמא סגנית השגריר השבדי בישראל טענה בכנסת שהחוק "עזר למיגור התופעה", בזמן שהדו"ח הרשמי של ממשלתה בכלל טוען שאין ראיות לשינוי כלשהו בהיקף הזנות. 

לסיכום, אין ספק שנושא הזנות חשוב מאוד לשבדיה. אבל לא מתוך דאגה לשלומן של הנשים העובדות בזנות, אלא מתוך התנגדות להגירה ודאגה לתדמיתה. מה ההשלכות על עובדות המין עצמן? מומלץ לקרוא את דבריה של פיה יאקובסון, או את הרשומות הקודמות על הנושא.  

המקורות עליהם התבססה הרשימה:

נעמי לבנקרון, האם יוכלו כלי האדון להרוס את ביתו?: על כוחה של חקיקה ככלי לעיצוב תעשיית המין: הפללת לקוחות בשבדיה כמקרה מבחן, הוצאת פרדס. עבודת המאסטר של לבנקרון, כותבת הצעת החוק הראשונה להפללת הלקוח בישראל, היא המחקר המרשים ביותר שנעשה על הפללת הלקוחות בשבדיה, וגם המקור הטוב ביותר ללמידה על נושא הזנות בכלל. למרבה הצער, אפשר לקרוא אותה רק בתשלום (וגם זה לא בטוח, אחרי שהעבודה נעלמה מאתר ההוצאה), או בספריות אוניברסיטאיות. אם העבודה היתה זמינה לציבור, ואם לבנקרון היתה מעניקה לה שם קצת פחות מסורבל, ייתכן שכל הדיון על זנות בישראל היה נראה אחרת.

Daniella Danna, Client-Only Criminalization in the City of Stockholm:

A Local Research on the Application of the “Swedish Model” of Prostitution Policy

מחקר קצר, יעיל ומקיף של חוקרת איטלקייה, שיצאה לבדוק את השלכות הפללת הלקוח בשטוקהולם. מושלם עבור מי שרוצה לדעת במהירות כל מה שצריך לדעת. (מחקרים אפשר להוריד בחינם בעזרת האתר sci-hub.)

Jay Levy, Criminalising the Purchase of Sex: Lessons from Sweden

ספרו של החוקר הבריטי ג'יי לוי הוא המחקר המעודכן ביותר על הפללת הלקוח בשבדיה. הוא דיבר רק עם 23 עובדות מין שבדיות, ורק כאלה שיודעות אנגלית, כך שאין יותר מדי מה ללמוד ממנו על מצבן של עובדות המין עצמן. עם זאת, לוי דיבר גם עם רשויות הרווחה, הפוליטיקאים והמשטרה, והמידע שקיבל מהן הוא המקיף ביותר על יחסו של הממסד השבדי לזנות.

Don Kulick, 400,000 Swedish Perverts

מאמר מרתק של האנתרופולוג דון קוליק, שסיכמתי בעבר את ספרו על טרווסטי ברזילאיות. הוא חושף את הלכי הרוח בחברה השבדית ביחס למין בכלל ולעבודת מין בפרט. 

רשומות קודמות על הפללת הלקוח בשבדיה:

מה אומר המודל השבדי

תוצאות הפללת הלקוח בשבדיה

המודל הנורדי: המחיר האנושי של המלחמה בזנות