עובדות מין בבריטניה: תמונת מצב

חוקי הזנות בבריטניה דומים לחוקים בישראל: הזנות עצמה חוקית, אך כל מה שמסביב לה אינו חוקי. השידול אסור; שכירת דירה משותפת אסורה (כלומר, אם שתי עובדות מין שוכרות ביחד דירה, הן נחשבות לסרסוריות); הפרסום אסור; אם אדם תלוי בך כלכלית, ולא משנה אם הוא בן הזוג שלך, אישה או קרוב משפחה, הוא נחשב לסרסור. כתוצאה מהחוקים האלה, אישה בזנות אינה יכולה לחיות עם אדם אחר בלי לעבור על החוק.

כמו בישראל, גם באנגליה פועלים ארגונים זנותופוביים שמטרתם לחוקק חוקים נגד עובדות המין, ומפעילים לובי למען החוק להפללת הלקוח. בניגוד לישראל, באנגליה פועל ארגון משמעותי של עובדות המין עצמן, שמנסה להגן על זכויותיהן, אם כי אין לו את הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לארגונים הזנותופוביים. 

בשנים האחרונות התפרסמו שני מחקרים חשובים הנוגעים למצבן של עובדות המין בבריטניה. הנתונים עשויים להפתיע את מי שהכירו עד כה רק את הנתונים המוצגים בשיח על זנות בישראל.

המחקר עם המדגם המייצג יותר מבין השניים התפרסם ב-2014. הוא נערך על-ידי אוניברסיטת קווינ'ס, בלפאסט, עבור משרד המשפטים, והקיף עובדות מין בבריטניה כולה. המחקר הקיף נשים, גברים וטרנסיות. אתייחס כאן בעיקר לנתונים הנוגעים לנשים, מאחר שהן מהוות 78% מעובדי המין בבריטניה. 

אחד הנתונים המרכזיים במחקר מראה שרק 2% מעובדות המין תמכו בחוק להפללת הלקוח. נתון זה מראה עד כמה הארגונים שפועלים נגד זנות מנותקים מהשטח, ועד כמה הם אדישים לרצונן של עובדות המין עצמן. הנתונים הבאים במחקר מראים שעובדות המין בהחלט ראויות שיקשיבו להן.

- 96% התחילו לעבוד אחרי גיל 18. החציון הוא 24.

- 53% סיימו תואר BA או קיבלו תעודה מקצועית כלשהי.

-  35-15% עבדו אי פעם בשביל צד שלישי. 5% עבדו אי פעם בשביל מישהו ששלט בהן. כלומר, רוב מוחלט של עובדות המין הן עצמאיות, וגם בין אלה שעובדות עבור צד שלישי, רובן עושות זאת מרצונן החופשי.

- הסיבות להתחלת העבודה במין: 22% כדי להרוויח כסף למחייתן, 18% כדי לפרנס משפחה, 14% כדי לממן את הלימודים, 10% כדי לשלם חוב, 7% כי לא הייתה להן דרך אחרת להתפרנס. 20% עשו זאת גם מתוך סקרנות, 10% גם מתוך רצון לחקור את מיניותן. רק 1% אמרו שנכפה עליהם/ן לעבוד בזנות.

- רוב המשתתפים אמרו שהדאגה הגדולה שלהם היא הסטיגמה והפחד להיחשף, הרבה יותר מהפחד מאלימות או דאגות כלכליות ובריאותיות. 6% הרגישו שהזנות פוגעת בבריאות הנפשית שלהן, 3% אמרו שהן נפגעות לרעה מהזנות.

- 72% מעובדות המין מקבלות פחות מ-20 לקוחות בשבוע. הממוצע הוא 15 לקוחות בשבוע.

- 25% מעובדות המין לא רוצות לעזוב את המקצוע. 19% היו עוזבות אם היו מוצאות מקצוע אחר שמכסה את ההוצאות שלהן. 15% היו עוזבות אם היו מקבלות הכשרה מקצועית שתאפשר להן לעזוב. 

- 56% היו בעלי/ות אזרחות אירית או בריטית. 44% זרות.

- 75% אמרו שהן מרוויחות יותר בזנות מאשר בעבודות אחרות שעבדו בהן.

- 58% לא שותות אלכוהול. 16% שותות לעיתים נדירות. 26% לפעמים או לעיתים קרובות.

87% לא משתמשות במריחואנה. 11% לעיתים נדירות. 2% לפעמים או לעיתים קרובות.

87% לא משתמשות בקוקאין. 8% לעיתים נדירות. 5% לפעמים או לעיתים קרובות.

95% לא משתמשות באסקטזי.

- 34% נהנות לפגוש אנשים חדשים בזנות. 29% נהנות לשמח לקוחות, 18% נהנות מהמין עם הלקוחות.

המחקר הקיף גם לקוחות זנות. אלה היו הממצאים לגביהם:

- כ-3% מהאוכלוסייה בצפון אירלנד משלמת עבור מין.

- הסיבות העיקריות לתשלום עבור שירותי מין: חוסר רצון או מוכנות להתחייב למערכת יחסים; חוסר הנאה או נוחות עם דרכים קונבנציונליות לפגוש שותפים למין; חיי מין לא מספקים; רצון לבטא ולחקור את מיניותך בלי להישפט; רצון למלא צרכים רגשיים וחברתיים; הנאה מריגוש הפגישה.

- אם ייחקק החוק להפללת הלקוח: 8% מהלקוחות בצפון אירלנד יפסיקו לשלם על מין; 18% ייסעו למדינות אחרות כדי לשלם על מין; 43% יילכו רק לעובדות מין שהם בוטחים בהן, ו-33% פשוט יהיו זהירים יותר.

ועוד נתון מעניין, עבור מי שמודאגים מסחר בבני אדם: בין 2009 ל-2014, נמצאו רק 26 מקרים של סחר לצרכי מין.

המחקר השני נערך על-ידי סוזן ג'נקינס לעבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת Keele, בהשתתפות 483 עובדי ועובדות מין. ג'נקינס מגדירה את עצמה כחוקרת פמיניסטית, ששיטת הניתוח שלה היא פמיניסטית. היא מציגה את נושא הזנות כולו באופן מרתק, ומומלץ לקרוא את העבודה כולה. עבודתה התרכזה ב"נערות ליווי" (Escorts, לא מצאתי תרגום מוצלח יותר) ו"נערי ליווי", ולכן אינה מדגם מייצג של כלל עובדות המין, אלא של "המעמד הגבוה" של עובדות המין. ואכן, הנתונים במחקר מראים שמצבם של המשתתפים טוב במיוחד. בהצגת הנתונים אתרכז במצבן של הנשים עובדות המין.

- 80% מעובדות המין הן נשים.

- הגיל החציוני של הנשים היה מעל 33.

- קצת יותר מ-50% מהנשים היו בריטיות מקומיות.

- 33% מהנשים היו בעלות תואר ראשון. 18%היו בעלות תארים מתקדמים יותר.

- רק על 2% מהנשים נכפה לעבוד בזנות.

-  3% היו מכורות במידה מסוימת לסמים או לאלכוהול.

- 1.5% סבלו מהתעללות מינית בילדותם.

- בסה"כ, פחות מ-5% סבלו מהתעללות מינית בילדותן, כפייה או התמכרות לאלכוהול וסמים.

- הסיבות הכלכליות לעבודה בזנות:

47% מהנשים עבדו בזנות כדי לקיים אורח חיים נוח יותר.

26% בשביל אורח חיים מפואר יותר.

21% בשביל עוד צרכים בסיסיים.

16% בשביל לא לחיות בעוני.

33% מהנשים ציינו יתרונות כלכליים באפשרות לצאת לחופשות, לשלוח את הילדים לבתי ספר פרטיים, ועוד.

38% עבדו בזנות בשביל לממן את הלימודים שלהן, וציינו שהזנות סיפקה להן שעות עבודה גמישות.

- מה עובדות המין אוהבות בעבודתן (אפשרות לתשובות מרובות):  

93% את הכסף, 75% את הגמישות בשעות העבודה, 72% את העצמאות, 67% את האפשרות לפגוש אנשים, 49.8% את המין, 46% את אורח החיים, 27% את האפשרות להיות חלק מקהילת עובדות המין.

- 66% אמרו שלא יפסיקו לעבוד בעבודת מין גם אם ירוויחו סכום כסף גדול.

- יחסי הכוחות בעבודת מין, מתוך תשובות הנשים בלבד:

54% אמרו שיחסי מין בתשלום הם יחסים שוויוניים.

26% אמרו שיחסי מין בתשלום מציבים את הלקוח בעמדה פגיעה מול עובדת המין.

7% אמרו שיחסי מין בתשלום מציבים את עובדת המין בעמדה פגיעה מול הלקוח.

- מי נמצא בשליטה בזמן המפגש:

54% אמרו שהן תמיד אלה שבשליטה.

24% אמרו שהן בדרך כלל אלה שבשליטה.

0.7% אמרו שהלקוח הוא זה שבשליטה.

22% אמרו שזה משתנה.

שתי הנשים (0.7%) שאמרו שהלקוח הוא זה שבשליטה, היו שתיהן סאביות.

-  25% מהנשים אמרו שהן הרגישו אי-פעם איום פיסי בעבודתן (לאו דווקא מהלקוחות, לפעמים מהמשטרה).

לעומת זאת, 30% הרגישו מאוימות – שהעבודה שלהן תיחשף לציבור.

- 60% מהמשתתפים אמרו שהם מעולם לא הסכימו לעשות פעולה מינית כלשהי שלא הרגישו בנוח איתה.

- רוב עובדות המין הביעו תסכול לגבי הטענה הפמיניסטית רדיקלית על דומיננטיות או כוח גבריים. הן טענו שהן אלה שלוקחות את ההובלה במפגש, לא הגברים. עובדות מין רבות טענו שהשאלה אינה "למה לעבוד בעבודת מין?", אלא "למה לא לעבוד בעבודת מין?" כמו שאמרה עובדת מין טרנסקסואלית:

"לי יש משהו שאתה רוצה, ואתה צריך לשלם בשבילו. אתה רוצה אותו כל כך שאתה מוכן לשלם סכום כסף גבוה בשביל לקבל אותו. איך זה יכול להפוך אותך לדומיננטי, אם אתה כה חלש שאתה מוכן לפתוח את הארנק שלך ולתת לי כסף עבור משהו שאני יכולה לקבל בחינם?" 

רוב הנשים הרגישו שהן בשליטה, כי להן יש את הכוח לסרב לקבל את הלקוח.

- 77% מהנשים אמרו שהן מרגישות שהלקוחות מכבדים אותן. אותו אחוז אמרו שהן מכבדות את לקוחותיהן.

- 72% מהנשים אמרו שלעבודת המין היתה השפעה חיובית על ההערכה העצמית שלהן. 16% אמרו שלא היתה לה כלל השפעה. רק 10% אמרו שהיתה לה השפעה שלילית.

ג'ייד, עובדת מין: "אני חווה אלימות פסיכולוגית כל פעם שאני קוראת על איך שאני לכאורה מנוצלת בעבודה שלי. אני מתוסכלת מכך שפמיניסטיות מטעם עצמן פועלות ללא הרף כדי להשתיק את אלה מאיתנו שמדברות על הנאה כללית, או אפילו על עצמאות כלכלית בלבד, שאנו חוות בעבודתנו."

- מרגישות מנוצלות על-ידי לקוחות:

56% אף פעם לא.

30% לעיתים נדירות.

11% לפעמים.

2% לעיתים קרובות.

0.7% תמיד.

- 85% מהמשתתפים תמכו בהפיכת הסרסרות לחוקית.

כזכור, לא מדובר במדגם מייצג של עובדות מין. לא כל עובדות המין עובדות באותם תנאים. חשיבות המחקר בכך שהוא מראה שבהינתן התנאים המתאימים, אין סיבה שעבודת מין תהיה גרועה יותר מעבודות אחרות.