היא ספרדייה, טבעונית וזונה גאה. כל כך
גאה, שהיא לא משתמשת בשם בדוי. נטליה פרארי הוא שמה האמיתי (אם לדייק אז נטליה
פרארי דיאס, כי אף ספרדייה שמכבדת את עצמה לא תסתפק בפחות משני שמות משפחה).
נטליה היגרה עם משפחתה מארגנטינה לספרד
כשהייתה בת 11. בגיל 16 היא התחילה לעבוד במקדונלד'ס ופרשה אחרי שלושה ימים של סבל. היא עברה לעבוד בתור משגיחה במוזיאון, שישה ימים בשבוע בשכר מינימום, כשהיא
מבלה את כל שעות העבודה באזהרת אנשים: "אל תגעו בציורים!" נמאס לה.
זה לא מה שהיא חלמה עליו כשהייתה ילדה: "תמיד רציתי לצאת מהנורמה, להיות אישה
חזקה עם חופש מיני". אז היא החליטה לעבוד בזנות, ואחרי הלקוח הראשון כל מה
שהיא חשבה לעצמה היה, "לעזאזל, למה לא התחלתי עם הזנות הרבה קודם?"
פרארי גובה לפחות 300 יורו למפגש, מנצלת את הזמן הפנוי
כדי לקרוא ספרים ולהרחיב אופקים, ואוהבת להאזין לקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי. "בתור
זונה אין לי בוס ואני קובעת את שעות העבודה ומה אני מוכנה לעשות. ככה יש לי זמן
פנוי כדי לעשות את הדברים שאני באמת רוצה לעשות". היא לא ממש זונה מייצגת, והיא
אפילו מכריזה: "הפֶטיש המיני שלי הוא שישלמו לי", אבל היא עדיין הרבה
יותר מייצגת מכל מי שלא עובדים בזנות:
"מה הכי גרוע בלהיות זונה? ההתמודדות
עם מתנגדות הזנות והגברים השוביניסטים. אלה עושות קמפיינים נגדנו ואלה מנצלים נשים
במצבים פגיעים. מדהים כמה שני הצדדים מזינים זה את זה. אם הזנות היתה מקבלת הכרה
כעבודה רגילה, היו לנו כלים להגן על עצמנו מפני הגברים שתוקפים אותנו. כל עוד
הזנות מופללת, אנחנו נדחקות לשוליים ונעשות פגיעות לאלימות. השיח הפופולרי של
מתנגדי הזנות, שמתייחס אלינו כמו חתיכות בשר למכירה, הופך אותנו לאובייקטים ומלמד
את הציבור שזה היחס שמגיע לנו.
"גם אנחנו הזונות לא שמחות שיש
נשים שנאלצות לעבוד בזנות בגלל שאין להן אפשרויות אחרות, בדיוק כמו שלא מוצא חן
בעינינו שאפשרות העבודה העיקרית של נשים עניות היא במשק בית. ועדיין, עבודות במשק
בית מקובלות בחברה וזוכות להכרה. למה כשמדובר בנשים שנאלצות לנקות תוקפים את שורש הבעיה,
העוני, אבל כשנשים לוקחות כסף על זיון רודפים ומגנים אותנו? אנחנו יכולות לעבוד
בניקיון, בבישול, בטיפול בילדים, אבל כשהעבודה שלנו כוללת שימוש באיברי מין, פתאום
טוענים שאנחנו מקריבות את נשמתנו.
"כולנו צריכות לעבוד ולהרוויח כסף
כדי להשיג מצרכים בסיסיים ולפרנס את עצמנו. הייתי רוצה שמי שבוחרות את העבודות
האלה, ולא משנה אם בגלל שהן נהנות מהן או בגלל שאין להן אפשרויות אחרות, יוכלו לעבוד בהן בלי להפוך לנשים מדרגה שנייה.
"צריך לטפל בשורש הבעיה, לא לפעול
נגד הזכויות של נשים בזנות. מתנגדות הזנות מחלישות אותנו בזמן שאנחנו נאבקות בדיוק
למען אותן מטרות".
 |
| "עובדת מין: אישה שלוקחת כסף על מה שהנשים שמבקרות אותה עושות בחינם" |
נטליה היא פמיניסטית גאה: "הפמיניזם
בשבילי הוא הזכות לעשות מה שאני רוצה עם החיים שלי כל עוד אני לא פוגעת באף אחת, ובלי
שלמישהו יהיה אכפת מה יש לי בין הרגליים", ומזכירה שאי-השוויון בין גברים
לנשים קיים גם בלי קשר לזנות: "היחסים הלא שוויוניים בין גברים לנשים קיימים
אצל זוגות, בנישואים ובסטוצים, וכן, גם בין זונות ללקוחות. אבל הם אינם מחויבי המציאות בזנות. הם רק שיקוף של
החברה."
"יש נשים שכועסות שאנחנו כבר לא
מאמינות בהענקת הוואגינה שלנו ל'אהבת חיינו' בלבד. הזונות לוקחות כסף על משהו
שהחברה חושבת שחייב להיות בחינם. מבחינת החברה אני מבצעת פשע נגד האהבה הרומנטית
והכנסייה. אני לא מחפשת להיקשר, לא מפתה אותי הרעיון להיות בת זוג של מישהו, אני
לא רוצה קשר לטווח ארוך, לפחות לא בשלב הזה של חיי. הקשרים עם הלקוחות שלי תומכים
בי בכמה רמות. זאת העבודה האידיאלית בשבילי".
"תמיד יהיו גברים שלא מתחשבים
ברצונות של בנות הזוג המיניות שלהם. הטיפוסים האלה נמצאים בכל קשר מיני אפשרי,
וזאת בעיה של חינוך מיני ורגשי. ההתחשבות אמורה להיות מובנת מאליה ולא ממש מסובכת,
רק צריך להקשיב לבן או בת הזוג שלך. אנחנו הזונות לא נמצאות בקטגוריה נחותה של
נשים. יש לנו זכות ליהנות בדיוק כמו כל אישה אחרת. רק מי שחסר לו היגיון בריא לא מסוגל להבין את זה."
המאכל האהוב על נטליה הוא שוקולד לבן
טבעוני. "אני טבעונית מאז שהבנתי שלא חייבים לאכול חיות כדי להיות בריאים, ושאכילת
חיות פוגעת באחרים." בזמן שנשים מסוימות טוענות שזונות מוכרות את גופן, פרארי
מנצלת את גופה כדי להרוויח כסף ולהעביר מסרים, כולל קעקוע טבעוני שעשתה לכבוד
התנדבותה בעמותה לזכויות בעלי חיים. היא מזכירה: "הגוף שלי אינו רק איברי
המין, הגוף שלי הוא כולי, ואני משתמשת בגוף שלי ובראש שלי בעבודה כמו כל אחד אחר. אני
לא מוכרת את הגוף שלי, הוא כלי עבודה". כשעיתונאית שאלה אותה על מכירת הגוף, נטליה
ענתה: "את מוכרת את הידיים שלך
כשאת כותבת בעיתון?"
לסיום, אי-אפשר בלי השאלה האהובה,
"מה תגידי אם הבת שלך תעבוד בזנות?" התשובה של נטליה פרארי משקפת את השקפת
עולמה: "אני רוצה שהבנות שלי, או כל אישה אחרת שחשובה לי, יעשו מה שהן רוצות
עם החיים שלהן. שיעשו את הדברים שמספקים אותן ועושים להן הרגשה טובה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה