צרפת: סוד התקציב הנעלם

שנה ושמונה חודשים עברו מאז כניסת החוק להפללת הלקוח לתוקף בצרפת, ורק שלושים נשים זכו להיכנס לתוכניות הסיוע ליציאה מהזנות. איך קרה שרק שלושים מתוך עשרות אלפי עובדות המין בצרפת מקבלות סיוע, ומה הסיוע כולל? כל הפרטים כאן.

התקציב

לפני כניסת החוק לתוקף: יוזמת החוק, השרה לענייני נשים נז'את ואלו-בלקאסם, הבטיחה עשרים מיליון יורו לתוכניות הסיוע.

אפריל 2016: החוק נכנס לתוקף, כספי הסיוע לא. הסיבה: תקציב המדינה לשנת 2016 כבר נקבע ואינו ניתן לשינוי.

אפריל 2016 – דצמבר 2016: אין תקציב ולכן לא נפתחות תוכניות סיוע.

ינואר 2017: תקציב הסיוע עובר בסנאט, אבל מקוצץ בשני שלישים וכולל רק 6.5 מיליון יורו.

ינואר 2017 – ספטמבר 2017: עכשיו יש תקציב, רק צריך להחליט מי יהיו הארגונים שיקבלו אותו ולהכשיר את העובדים שלהם. התהליך אורך תשעה חודשים. רוב הארגונים הנבחרים הם ארגונים נגד זנות, שהעיקרי ביניהם הוא הארגון הקתולי Mouvement Du Nid, אחד התומכים הגדולים בחוק.

אוקטובר 2017: שנה וחצי אחרי כניסת החוק לתוקף, סוף סוף נפתחות תוכניות סיוע, אם כי רק בחמישה מחוזות. הסיוע המוצע לנשים הוא 333 יורו לחודש, פלוס 105 יורו על כל ילד (עד שני ילדים) וגישה לדיור חירום. אגב, שכר המינימום בצרפת הוא בסביבות 1,500 יורו לחודש.

כאמור, שלושים נשים בלבד קיבלו את 333 היורו החודשיים. שאר הכסף נשאר בידי הארגונים עבור משכורות לעובדים והוצאות משרדיות. בהערכה גסה, מתוך תקציב הסיוע הכולל של 6.5 מיליון יורו:

נשים שרצו להפסיק לעבוד בזנות קיבלו 100,000 יורו.
ארגונים נגד זנות קיבלו 6,400,000 יורו.

התנאים לקבלת סיוע

נשים מעטות בלבד פנו לקבלת סיוע, אולי כי 333 יורו לחודש לא מספיקים לקיום. גם בין הנשים שכן פנו לארגוני הסיוע, רובן נדחו בגלל התנאים הנדרשים:

ידיעת צרפתית ברמה גבוהה: הנשים חייבות להוכיח שהן יודעות צרפתית טוב מספיק על-מנת שיוכלו למצוא עבודה. תשעים אחוזים מעובדות המין בצרפת הן מהגרות.   

הפסקת העבודה בזנות: הנשים חייבות להראות שהן הפסיקו לעבוד בזנות במשך תקופה מסוימת, כדי להוכיח שהן רציניות ולא מנסות לנצל את המערכת.

קבלת אשרת שהייה זמנית: ממשלת צרפת הבטיחה להעניק אשרת שהייה זמנית למהגרות לא חוקיות, בתנאי שיפסיקו לעבוד בזנות וייכנסו לתוכניות סיוע. אולם מושלי המחוזות השונים בצרפת, שחתימתם נדרשת כדי להעניק תוקף לאשרה, אינם מעוניינים במהגרות לא חוקיות במחוז שלהם ומסרבים לחתום על האשרות.

קבלת אישור מארגון הסיוע עצמו: הארגונים רוצים לשמור על אחוזי הצלחה גבוהים, ולכן מסננים את הפניות אליהם ומקבלים רק את בעלות הסיכוי הגבוה ביותר להצליח.

פיקוח, מעקב והפללה

כאמור, רוב עובדות המין בצרפת ממשיכות לעבוד בזנות ואינן נכנסות לתוכניות הסיוע. כדי לשכנע אותן להפסיק, הרשויות ממשיכות להפליל אותן.

הפללת זנות רחוב: החוק להפללת הלקוח אמנם ביטל את הקנסות המוטלים על הנשים העובדות בזנות רחוב, אך מועצות מקומיות חוקקו חוקי עזר עירוניים נגדן. נשים ממשיכות להיעצר בעוון "הפרעה לסדר הציבורי" ו"מטרד לציבור", ומהגרות לא חוקיות מקבלות צווי גירוש במקום קנסות.

הפללת עבודה בדירות: נשים שעובדות בזנות ביחד נחשבות לסרסוריות. כמו כן, החוק אוסר על השכרת דירה לעובדות מין, ושוטרים נוהגים לעקוב אחרי עובדות מין, לתעד את פעילותן ולאיים על בעלי הדירות שיואשמו בסרסרות אם לא יזרקו את הנשים מהדירה.

הרשעות על "עבודה בשחור": המשטרה צופה על עובדות מין כדי להעריך כמה לקוחות יש להן וכמה כסף הן מרוויחות, ואז הן נתבעות בבתי המשפט בגין העלמת מס. 

מעקב אחר עובדות המין בתוכניות הסיוע: ארגוני הסיוע משתפים פעולה עם המשטרה, שעוקבת אחרי הנשים בתוכניות הסיוע. אם הן נתפסות עובדות בזנות, הסיוע שהן מקבלות מופסק מיידית והן נזרקות מהתוכנית. אם אינן נתפסות, עליהן לעמוד בכל שישה חודשים בפני ועדה המורכבת מנציגי המשטרה, הרשויות וארגונים נגד זנות, והוועדה קובעת אם הן ראויות להמשיך לקבל סיוע.

בסופו של דבר, החוק הצרפתי הוא סוג של נאו-קולוניאליזם: נשים קתוליות לבנות שולחות שוטרים לבנים כדי לפקח על התנהגותן של נשים לא-לבנות. אם הנשים הלא-לבנות היו ילדות טובות והתנהגו יפה, הן יקבלו דמי כיס. אם לא, הן ייענשו.

רשומות קשורות:

עובדות המין בצרפת הזהירו מראש שזה מה שיקרה

אולי כי זה בדיוק מה שקרה בשבדיה

וגם בשאר העולם

טוב, עובדות המין בצרפת כבר רגילות לדיכוי. הן נלחמות על זכויותיהן עוד מאז המהפכה הצרפתית

הפללת הלקוח בצרפת: ההבטחות נתקלו בבירוקרטיה

לפני שנה נכנס לתוקף החוק להפללת לקוחות זנות בצרפת. החוק הבטיח סיוע כלכלי לנשים שרוצות להפסיק לעבוד בזנות, הענקת אשרות שהייה למהגרות וביטול ההפללה של עובדות בזנות רחוב. זה הזמן לבדוק מה קרה בשנה שחלפה מאז.

הפללת הלקוחות: החוק קובע קנס ללקוחות זנות, עד 1,500 יורו לעבירה ראשונה ועד 3,500 יורו לעבירות חוזרות.

937 לקוחות נקנסו בשנתו הראשונה של החוק, בקנסות שנעו בין 150 ל-500 יורו. כמעט מחצית מהלקוחות נעצרו בפריס. בשאר הערים האכיפה תלויה ברצון הטוב של המשטרה, ובחלק מהערים לא נעצרו כלל לקוחות זנות.

אי-הפללה של זנות רחוב: החוק ביטל את ההפללה של נשים שעבדו בזנות רחוב, שבעבר נקנסו על שידול לזנות. עם זאת, רשויות מקומיות בצרפת עדיין רשאיות לקבוע תקנות עזר עירוניות שמפלילות זנות רחוב, והן אכן עושות זאת; והמשטרה ממשיכה לעצור נשים שעובדות בזנות רחוב, שרובן ככולן מהגרות. במקום לתת להן קנס, היא נותנת להן צווי גירוש מהמדינה.

הפללת מהגרות: החוק אמור לכלול תוכנית למתן אשרות שהייה זמניות למהגרות לא חוקיות, בתנאי שיפסיקו לעבוד בזנות ויעברו שיקום. אולם התוכנית עוד לא נכנסה לתוקף בגלל בעיות בירוקרטיות ותקציביות, ומהגרות עדיין מגורשות אוטומטית מהמדינה.

אם וכאשר התוכנית תמומש, היא תיצור מצב הזוי: מהגרות לא חוקיות שירצו לקבל אשרת שהייה יהיו חייבות לעבוד בזנות, כדי שיוכלו להפסיק לעבוד בזנות ולקבל אשרה. מהגרות שלא עבדו בזנות לא יזכו לסיוע ויגורשו מהמדינה.

תשעים אחוז מעובדות המין בצרפת הן מהגרות. כל שאר היבטי החוק נוגעים לעובדות המין המקומיות בלבד.

הפללת העבודה בזנות: החוק אינו מאפשר לעבוד בזנות תחת קורת גג באופן חוקי. הוא אוסר על השכרת דירה לעובדות מין, ונשים שעובדות ביחד בזנות נחשבות לסרסוריות ועלולות לאבד את ביתן.

סיוע לנשים שרוצות להפסיק לעבוד בזנות: שנה אחרי כניסת החוק לתוקף, תוכניות הסיוע עדיין לא יצאו לפועל.

בגלל בעיות בירוקרטיות, התקציב המובטח לתוכניות סיוע לא התקבל בשבעת החודשים הראשונים של החוק. התקציב, שהיה אמור לעמוד על עשרים מיליון יורו, ירד בסופו של דבר ל-6.8 מיליון יורו בלבד. הוא התקבל רק לפני חמישה חודשים והושקע כולו בהכשרה של אנשי מקצוע בנושא הזנות, ולא בתוכניות סיוע כלשהן.

גם אם תקציב השנה הבאה כן יגיע לתוכניות סיוע, 6.8 מיליון יורו הם רק 226 יורו לשנה עבור כל אחת מ-30,000 עובדות המין בצרפת. ואפילו זה לא בטוח: מאחר שהתקציב נקבע לשנה אחת בלבד, אין ודאות שבשנים הבאות יהיה תקציב סיוע כלשהו.

הארגון הגדול ביותר נגד זנות בצרפת הוא ארגון קתולי, Mouvement du nid, שאמור לסייע לנשים הרוצות להפסיק לעבוד בזנות. באתר האינטרנט שלו יש קישור לתרומות, קישור להתנדבות, קישור לפרסומים ולחדשות - ואפילו לא קישור אחד עבור נשים שרוצות להפסיק לעבוד בזנות. כמו כן, הוא כתוב רק בצרפתית, למרות העובדה שתשעים אחוזים מעובדות המין בצרפת הן מהגרות. גם אתר המשרד הממשלתי האחראי לחוק נכתב בצרפתית בלבד, ואינו כולל מידע כלשהו עבור עובדות מין.

מצבן של עובדות המין בעקבות החוק: העובדות בזנות רחוב בצרפת מספרות על ירידה של לפחות חמישים אחוזים בכמות הלקוחות. התוצאה: "מגיעים אלינו רק הלקוחות שאין להם מה להפסיד. אנחנו נואשות, נאלצות להוריד מחירים, לקבל גברים אפילו תמורת עשרה יורו, ולהסכים לשכב עם לקוחות בלי קונדום". הארגונים המסייעים להן מספרים על עלייה באלימות וירידה בשיעור הנשים המגיעות לטיפולים נגד איידס.

העובדות בדירות מספרות שהלקוחות פוחדים להתקשר ממספר מזוהה בגלל הפחד להיתפס. התוצאה היא שלנשים אין יותר אפשרות לסנן לקוחות, והן גם לא יכולות להזהיר זו את זו מפני לקוחות מסוכנים. ממשלת צרפת לא ערכה מחקר כלשהו על מצבן של עובדות המין בעקבות החוק, כך שאין פרטים נוספים בנושא.

הפגנה של מאות עובדות מין בשבוע שעבר נגד החוק להפללת הלקוח

התוכניות היפות של ממשלת צרפת נתקלו בבירוקרטיה המסורבלת, שגם אני נתקלתי בה במהלך הכנת הכתבה. לפני כחודשיים שלחתי מייל למשרד הממשלתי האחראי לחוק הפללת הלקוח בצרפת. שאלתי כמה מהגרות קיבלו אשרת שהייה מאז כניסת החוק לתוקף. אחרי שבועיים קיבלתי תשובה: "מצטערים, רק עכשיו ראינו את המייל. בטח כבר מאוחר מדי לענות, נכון?" עניתי שלא מאוחר ועדיין אשמח לתשובה. הם לא חזרו אליי מאז.