עובדות המין של קמרון דורשות פטריוטיות מינית

מאז שסין חתמה על הסכמים לפיתוח התשתיות בקמרון, אנשי עסקים סינים השתלטו על המסחר במדינה. ביחד איתם הגיעו לקמרון גם עובדות מין סיניות, ובדיוק כמו שהמקומיים אינם מרוצים מהסוחרים הסינים שהשתלטו להם על העסקים, עובדות המין המקומיות אינן מרוצות מהסיניות שהשתלטו להן על העסקים. לפי עובדת מין קמרונית בעיר דואלה, "הנשים הסיניות עשו לנו את החיים קשים. את רוצה להיות מעצבת שיער, ואת מגלה שהנשים הסיניות שולטות בכל המספרות; את רוצה למכור עוגות או דונאטס, ואת מגלה שהסיניות כבר פתחו עסק כזה; את רוצה לפתוח מכולת, ואת מבינה שהסיניות כבר שולטות בתחום. את מוצאת אותן אפילו בזנות. המדינה הזאת כבר לא שלנו".

עובדות המין בדואלה מתגעגעות לימים הטובים, שבהם היה להן מונופול על הזנות והן הרוויחו פי חמישה ממה שהן מרוויחות כיום. עכשיו הלקוחות מעדיפים את הסיניות, שמכונות "יפהפיות שנחאי", גובות פחות כסף ועושות יותר דברים. לסמנתה המקומית נותר רק להתלונן: "לפני 'הקדחת הצהובה' שהרסה את השוק, הלך לנו טוב. עכשיו אנחנו חיות מהיד לפה. הרבה גברים נמשכים למין סיני ולא מגיעים אלינו יותר".

כמו אנשי עסקים מקומיים אחרים, כבר ב-2006 מחו עובדות המין המקומיות נגד "הפלישה הסינית" והקימו יחידת סיור להגנה על הטריטוריה שלהן. חלקן אף איימו לפתוח בשביתת מין במחאה על התחרות הלא-הוגנת מצד הנשים הסיניות. העיתונים המקומיים הצטרפו למחאה. העיתון הסאטירי "לה פופולי" התלונן כי "עכשיו הגופים הצהובים זוכים לעליונות בשוק המין המקומי", וצהובון ציין באירוניה שעסקי הזנות המקומיים "נצבעים בצבעים הסיניים" על חשבון הצבע המקומי.

הגברים המקומיים דווקא היו מאושרים. סוף סוף הם יכלו לקנות מין בזול ועוד עם נשים אקזוטיות, אם כי רבים מהם התלוננו שבדיוק כמו מוצרים סינים אחרים, המין הסיני זול אבל חסר נשמה ואיכות. ובכלל, כמו מוצרים אחרים בלי תו תקן, המין הסיני מסוכן. השמועות סיפרו על גבר מבוגר שנתקע בתוך איבריה של אישה סינית בזמן סקס, ועל נהג מונית בן 48 שקיבל התקף לב ומת בזמן ששכב עם עובדת מין סינית.

עובדות המין המקומיות שמחו להשתמש בשמועות האלה כדי להזהיר את הלקוחות מפני הסכנה הסינית. הן האשימו את הסיניות בכישוף ובשימוש באמצעים נסתרים כדי לפתות את הגברים, וטענו שהסיניות נוהגות למרוח את האיברים האינטימיים שלהן בשיקוי קסמים. כל גבר שמסתכן ושוכב איתן עלול להיות מכושף ולסבול בעתיד מאימפוטנציה.

המקומיות הרי מבינות משהו בכשפים. לדברי אחת המקומיות, La Douce, "ברור שגם הרבה מאיתנו מעורבות בכישוף. אבל מה את יכולה לעשות נגד מישהי שכוחות הקסם שלה חזקים יותר משלך? תאמינו או לא, הקסם הסיני עולה בהרבה על הקסם האפריקני. זאת הסיבה שאפריקנים לא יכולים להתחרות בסינים בעסקים. אפילו אנשים לבנים מתרשמים מהקסם של הסינים. כולם יודעים שהקוסמים הגדולים בעולם נמצאים בהודו ובסין. הנשים האלה מצליחות יותר מאיתנו כי הן קוסמות מעולות. הן הרי לא יותר יפות מאיתנו. הגברים נמשכים אליהן כי הקסמים מושכים אותם כמו מגנט למתכת. ברגע ששכבת עם אישה סינית, אתה לא יכול לעזוב אותה. אתה תמשיך ללכת אליה, לא משנה אם אתה רוצה או לא".

בצר להן, עובדות המין המקומיות פנו לרטוריקה לאומנית, ודיברו נגד "הקולוניאליזם המיני" של סין בקמרון. אחת מהן, מרים בת ה-27, קראה לגברים להפגין פטריוטיות מינית ולהעדיף את הנשים המקומיות על-פני היבוא הסיני של "ג'אנק סקס מזויף". לפי הסטודנטית למשפטים לשעבר, הלקוחות צריכים לקחת בחשבון גם מניעים לאומיים ולא רק תשוקה לתענוגות, אחרת הם בוגדים במדינה שלהם, מעשירים את הנשים הזרות ופוגעים בשוק המקומי.

חברתה של מרים, נדין, דורשת מהממשלה לקדם פטריוטיות מינית באמצעות הטלת מכסות על מספר עובדות המין הזרות. לפי נדין בת ה-23, הממשלה צריכה לנקוט בכל האמצעים כדי להגן על עסקי המין המקומיים מפני הפלישה הזרה, בדיוק כמו שמדינות מערביות עושות. "במדינות מערביות את לא יכולה לעבוד בזנות אם את מהגרת לא חוקית או אם אין לך מסמכים רשמיים. אבל כאן הכול הולך, כל אישה זרה יכולה להיכנס למדינה ולהתחיל לעבוד בעסקי הזנות בלי שהרשויות יבדקו את המעמד החוקי שלה. רוב הנשים הסיניות האלה מגיעות על ויזת תייר, ואסור להן להישאר במדינה ולעבוד בזנות. אני לא יכולה להאשים אותן. זאת אשמת הממשלה. המצב מידרדר בגלל האדישות וחוסר הפטריוטיות של מי שנמצאים בשלטון. ביום שבו יהיו לנו פטריוטים קמרונים אמיתיים בעמדות הכוח במדינה, אני בטוחה שהם ישימו סוף לבית הזונות הזה".

______________________________________________________________________

הרשומה התבססה על המאמרים הבאים:

Magic Body And "Cursed Sex”: Chinese Ses Workers as  “Bitchwhitches” in Cameroon / Basile Ndjio

Shanghai Beauties and African Desires: Migration, Trade and Chinese Prostitution in Cameroon

המיסוד בתוניסיה: בין המדינה לאסלאם הקיצוני

אסירים פוליטיים רבים יצאו לחופשי בעקבות המהפכה בתוניסיה. חלקם הגדול היו סלפים, מוסלמים קיצוניים, והם ניצלו את החופש כדי לתקוף את כל מה שלא מצא חן בעיניהם. הם הציקו לנשים שהסתובבו בלי רעלה; יצאו להפגנות נגד ערוץ טלוויזיה ששידר את הסרט פרספוליס; תקפו את הקהל בפרמיירה של הסרט Neither God nor Master, שבו הבמאית נאדיה אל פאני מצהירה שהיא חילונית ומבקרת את האסלאם הקיצוני; ותקפו מכוני ליווי בטענה שהזנות מפרה ערכים מוסלמיים, אם כי הם נאלצו לעזוב בבושת פנים אחרי שעובדות המין זיהו אותם בתור לקוחות קבועים.

הם חזרו עם לפידים. הסלפים הגשימו את חלומם של תומכי ההפללה ושרפו את מכוני הליווי הממוסדים במדינה. עובדות המין נזכרות: "ברחנו על חיינו. הם פשוט באו ושרפו את המקום. היינו חייבות לברוח כדי לא להישרף. [...] הם בזזו כל דבר שמצאו והפכו אותנו למובטלות".

לאחר השריפה, 120 עובדות מין יצאו לרחובות בדרישה להחזיר אותן לעבודה במכונים. "אנחנו יודעות שהמדינה לא יכולה לעזור לנו כלכלית, כי המצב הכלכלי גרוע. זאת הסיבה שאנחנו קוראות לפתוח מחדש את המכונים, כדי שלא נצטרך להתחנן לצדקה [...] המקום הזה לא סיפק עבודה רק לנשים. הוא סיפק הזדמנויות להרבה עניים למצוא דרך להתפרנס. טבחים, מנקים, מאות משפחות התפרנסו בזכות רובע האורות האדומים. זאת היתה קהילה".

המחאה לא עזרה. אחרי המהפכה נשארו רובעי אורות אדומים חוקיים רק בשתי ערים בתוניסיה, בעיר הבירה תוניס ובספקס, וגם זה בקושי – בספקס תקפו סלפים את רובע האורות האדומים ב-2011, ועזבו רק אחרי שהשכנים התאספו להגן על הנשים. 

העונש על זנות לא חוקית בתוניסיה הוא קנס או מאסר, גם לעובדות וגם ללקוחות. התנאים במכונים החוקיים המעטים שנשארו דרקוניים אפילו יותר. לפי החוק התוניסאי, עובדות מין מחויבות לגור במכון שבו הן עובדות ולא לעבוד בעבודה נוספת; לעבור בדיקה רפואית פעמיים בשבוע; לעבוד בכל יום, מלבד בזמן מחזור; ולקבל סכום קבוע על כל לקוח, כחמישה יורו, שמחצית ממנו הולכת לבעלי המכון ולתשלום מיסים. מנהלות המכונים חייבות להיות נשים, מעל גיל 35 – ולקבל את אישור בעלן.

בתנאים האלה, לא ממש מפתיע שעובדות המין במכונים החוקיים נמצאות במצב קשה. מחקר שנערך עוד לפני המהפכה בדק את מצבן של 188 נשים בזנות הממוסדת. גיל הכניסה הממוצע לזנות היה 27, אבל 63% מהמשתתפות לא למדו מעבר לבית-ספר יסודי, ורק ארבע למדו באוניברסיטה.

למרות חובת השימוש בקונדום, 61% בלבד השתמשו בו לעתים תכופות, והשאר השתמשו בו רק לפעמים. 99% סבלו ממחלת מין בשלב כלשהו בחייהן. 87% סבלו ממחלת מין כלשהי בזמן המחקר, ורובן משתי מחלות מין או יותר בו זמנית. מחלת המין הנפוצה ביותר היתה קלמידיה. 55% סבלו מהרפס מסוג 2. 

86% עישנו סיגריות, 47% שתו אלכוהול, ואלה עוד אחוזים נמוכים להפתיע אם מתחשבים בכך שהיו צריכות להתמודד עם 26.5 לקוחות ביום ממוצע. בין המיסוד המחריד של המדינה לבין הפנאטיות המחרידה של הסלפים, באמת מתחשק לשרוף משהו.