איך עובדי מין מקומיים והלקוחות האירופאיות שלהם שינו את המסורת השבטית
אלה אפילו לא היו הטעויות הגדולות ביותר.
לפי המסורת, מותר רק לנשים מקומיות נכבדות להשתתף בטקס, ולא יותר מארבע מהן.
ואולם זקני השבט אישרו ב-2005 את השתתפותן של שבע נשים לבנות שהפיקו סרט
תעודה ושילמו יפה. כמה שנים אחרי הטקס, כבר היה ברור לכולם שההשתתפות שלהן השפיעה לרעה על הצעירים – הם התמכרו לנשים לבנות ולכסף שלהן.
הסמבורו המקומיים היו גזע לוחמים גאה.
פעם הם התגאו בגופות אויביהם;
עכשיו הם מתגאים בכסף שהם מרוויחים בזכות גופם. פעם המיסיונרים הלבנים ניסו לשכנע
אותם להפסיק לקיים יחסי מין מחוץ לנישואים; עכשיו הנשים הלבנות משלמות להם כדי לקיים יחסי מין.
הספר שעליו מבוססת הרשומה |
אולי זה לא קרה רק בגלל הטקס האומלל
ההוא. בעשורים האחרונים סבלו בני הסמבורו ממשברים כלכליים, בצורות, גידול
אוכלוסייה מהיר והשתלטות ממשלתית על אדמותיהם. הגברים כבר לא יכלו לרכוש בית ובקר,
וגם לא לשלם נדוניה בתמורה לכלה. החיים הקשים אילצו אותם להגיע לחופים בשאיפה
להשיג את הכסף הלבן של נשים לבנות. במהלך היום הם מוכרים על החוף חניתות, צמידים
ושרשראות חרוזים, ובערבים הם עורכים מופעי ריקודים במלונות. המטרה של כל העיסוקים
האלה היא לפגוש אישה אירופאית.
ה"מוראן",
כפי שנקראים בני קבוצת הגיל הזאת, צריכים ללמוד איך לשווק את עצמם, לשחד את פקחי
החופים, ללמוד אנגלית וסוואהילית ולנהל שיחות בסיסיות בגרמנית ובאיטלקית.
"החוף הוא האוניברסיטה שלנו," הם אומרים. נושא הלימוד העיקרי: איך להרביץ
הופעה שתרשים את התיירות, שחולמות על סקס פראי עם גברים מקומיים אותנטיים. כדי להציג אותנטיות, המוראן מחליפים את הג'ינס והטי-שירט הרגילים שלהם בבגדים "מסורתיים",
חזה חשוף ושיער ארוך קלוע לצמות, ונושאים עליהם רומח ואלה. כך הנשים הלבנות מוצאות
בהם את הפראים האציליים שהן מחפשות.
בתחילת שנות השמונים שהו בחופים רק כמאה
מוראן בעונת התיירות. ב-2010 כבר היו יותר מאלף. העיתון Daily
Nation הכתיר את
התופעה בכותרת הראשית שלו בשם Moran Mania.
מגזין האינטרנט הניו-יורקי vocative פרסם סרטון וידאו שהצהיר:
"לוחמי המוראן עדיין חיים במידה מסוימת כמו אבות אבותיהם. רק שבמקום לצוד
בעלי חיים, עכשיו הם צדים נשים לבנות מכל רחבי העולם, שמגיעות לכאן בחיפוש אחר
יכולות עשיית האהבה האגדיות שלהם". המגזין "רומנטיקה בדרכים" ציין
את היתרונות של קניה כיעד לתיירות מין: "בניגוד לקריביים, שבהם הגברים
המקומיים מפנקים את התיירות בנאומים רומנטיים, בקניה הלוחמים פשוט עומדים בשקט
ונראים טוב בזמן שהנשים נופלות לרגליהם".
המוראן גילו להפתעתם שנשים לבנות עושות
דברים שבנות הסמבורו לא עושות, כמו נשיקות ומין אוראלי. הם מוכנים לסבול את המנהגים המיניים המוזרים האלה בשביל הכסף. באמצעות המתנות
והכספים שהמוראן מקבלים מהנשים האירופאיות, הם יכולים לקנות אופנועים, מכוניות, בתים,
תפקידים ממשלתיים – וגם נדוניה על אישה מקומית או שתיים.
לא כל המוראן מצליחים להרוויח מספיק כסף
בחופים. אלה שלא עושים כסף לא מעזים לחזור הביתה, מפני שהם סובלים גם מהעוני וגם
מהסטיגמה של מי ששוכבים עם נשים מבוגרות תמורת כסף. לעומתם, מי שכן חוזרים
עם כסף נעשים לפטרונים של כפריהם ומממנים טקסי פולחן, בניית בתים, שכר לימוד
לילדים ועוד, בתקווה להשכיח את הסטיגמה.
זקני השבט אינם מרוצים מאיבוד מעמדם לטובת הפטרונים החדשים. הם טוענים שהמוראן הטילו כישוף על הנשים
הלבנות, וכולם הרי יודעים שכסף המתקבל באמצעות כישוף וסקס לא מחזיק מעמד זמן רב. מצד שני, זקני השבט גם קבעו שאם כספם של המוראן
מופנה לטובת הקהילה ולא לצרכים אישיים, הוא אינו טמא ומותר לקבל אותו.
עוד גורם שמעוניין בכסף של המוראן הוא מעמד הביניים הקנייתי. הבורגנים נוהגים להציג את המוראן כגברים חסרי אחריות שמפיצים איידס, ומשתמשים בסטיגמה הזאת על-מנת לתרץ את דחיקת המוראן לשולי החברה ואת ההשתלטות על אדמותיהם. מעמד הביניים הקנייתי מפיץ כרזות ומפרסם מאמרים נגד המוראן: "המוראן אולי לא נלחמים יותר בקרבות, אבל
הם עדיין אמורים להיות הרואיים ולהילחם בקשיי החיים. הם לא אמורים לקחת קיצורי
דרך, לברוח מאחריות ולהשקיע את הגבריוּת שלהם בעסקי החטאים. איך הלוחמים הצעירים
הידרדרו לקיום יחסי מין עם נשים מבוגרות? האם המוראן האמיתי כבר אינו קיים
יותר?"
גם נשות הסמבורו לא תמיד מרוצות מהמצב. אחרי הכול, הן ננטשו על-ידי הגברים לטובת תיירות לבנות. בעבר הנשים המקומיות היו
מקבלות מהגברים חרוזים ומתחתנות איתם; כיום הגברים מקבלים חרוזים מהנשים הלבנות ועוזבים את המקומיות, ששרות בעצב:
"אנחנו אלמנות עוד לפני שהתחתנו". איפה הם, הבחורים ההם, עם הקוקו
והסרפן?
מבחינת הנשים האירופאיות, המוראן הם סמל
לתרבות קדומה וטבעית שהכסף לא השחית;
מבחינת הנשים המקומיות, המוראן הם סמל לאובדן התרבות המסורתית בגלל הכסף המשחית. למרבה המזל, אם הגברים חוזרים לכפר אפשר לסלוח להם על התנהגותם - לפחות הם מביאים איתם ניחוח קוסמופוליטי ומספיק כסף לנדוניה.
____________________________________________________________________
רשומות נוספות על עובדי מין גברים בתיירות המין:
אטרקציות תיירותיות: גזע וגבריות בכלכלת המין הברזילאית
תעשיית התענוגות ברפובליקה הדומיניקנית
____________________________________________________________________
רשומות נוספות על עובדי מין גברים בתיירות המין:
אטרקציות תיירותיות: גזע וגבריות בכלכלת המין הברזילאית
תעשיית התענוגות ברפובליקה הדומיניקנית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה