חוקי הזנות בקנדה השתנו לא מעט בשנים
האחרונות, אבל חוק אחד לא השתנה: מהגרות העובדות בזנות מופללות ומגורשות מהמדינה, גם אם הן מהגרות חוקיות.
על-מנת לאתר את המהגרות, משטרת קנדה
משתמשת בחוקים נגד סחר בנשים. לכאורה, היא יוצאת למבצעים נגד סחר בנשים. למעשה, היא משתמשת במבצעים האלה כדי לאתר מהגרות שעובדות בזנות ולגרש אותן. דו"ח
של איגוד עובדות המין המהגרות בקנדה מספר את סיפוריהן של כמה מהנשים מהאלה.
סאן עבדה בקנדה חמש שנים והיתה חברה
פעילה באיגוד עובדות המין המהגרות של קנדה, עד ששוטרים פרצו לדירתה לילה אחד לפני חג המולד. השוטר אמר לסאן, "אל תפחדי. את בשליטת מישהו? מישהו מכריח אותך לעשות את זה? מי הבוס
שלך?" ברגע שענתה שהיא עצמאית ועובדת מרצונה, התברר שדווקא יש לה סיבה לפחד.
השוטר התחיל לשאול על המעמד החוקי שלה במדינה ודרש את המסמכים שלה. אחרי יותר משעה
של חקירה, הגיעו לדירה ארבעה שוטרים נוספים – ממשטרת ההגירה.
שוטרי ההגירה לקחו את סאן למשרדיהם,
שבהם חקרו וכלאו אותה. היא לא יכלה להזמין עורך דין בגלל חופשת חג המולד. חברותיה
באיגוד עובדות המין לא זכו למענה במשרד ההגירה, מכיוון שגם בו כולם יצאו לחופשה.
סאן ידעה שהיא תגורש בגלל שעבדה בזנות וביקשה שישלחו אותה למדינת המוצא שלה, אבל
משטרת ההגירה סירבה. למחרת סאן הובאה לדיון בפני שופט, בלי עורך דין שיוכל לייצג
אותה. היא ביקשה גם מבית המשפט שירשו לה לחזור למדינתה, אבל השופט סירב וקבע לה
דיון נוסף שבוע מאוחר יותר. סאן נשארה כלואה במהלך אותו שבוע. גם בשבוע הבא סירב
בית-המשפט לשחרר את סאן למדינתה, וכלא אותה ללא הגבלת זמן.
אחרי חודש במעצר, סאן סוף סוף גורשה
בחזרה למדינתה. השוטרים אפילו לא נתנו לה לאסוף את חפציה מדירתה.
מי
מי, בת יותר מארבעים, נעצרה על-ידי
שוטרים בעקבות צו מעצר של משטרת הגבולות. הם הציגו את עצמם כמי שתפקידם לעזור
לקורבנות ושוחחו איתה – ואז השתמשו במה שסיפרה להם כדי להאשים אותה בעבודה לא
חוקית. השוטרים החרימו לה 10,000 דולר קנדי ואת כל רכושה, ועצרו אותה לחודשיים
בטענה שחייבים "להגן עליה".
מי גורשה מהמדינה. הכסף והרכוש לא
הוחזרו לה מעולם. הכסף הוחרם בעוון "עבודה לא חוקית", והרכוש הוחרם
בטענה שהוא משמש לחקירה פלילית.
ניקי ולוסי
ניקי הפכה לחסרת בית אחרי שברחה מביתו
של בן זוגה האלים. חברתה לוסי אירחה אותה בביתה והן עבדו ביחד בזנות.
באחד הימים, ניקי נשדדה באלימות על-ידי
גבר. היא לא התקשרה למשטרה בגלל החשש שהמשטרה לא תעזור, אבל שכנתה שמעה את צעקותיה
והזמינה את המשטרה.
השוטר הגיע, ראה אותן וזימן את משטרת
הגבולות. ניקי ולוסי נעצרו. ניקי הואשמה בהגירה לא חוקית, מפני שמעמד הפליטה שלה
לא אושר. לוסי נחשדה בסחר בנשים, מפני שעזרה ללוסי לפרסם את עצמה ולשלוח כסף
למשפחתה. שתיהן גורשו מהמדינה.
הסיפורים חוזרים על עצמם שוב ושוב.
משטרת קנדה מגיעה כדי לאתר "קורבנות סחר", וברגע שהיא מגלה שלא מדובר
בקורבנות, היא מגרשת אותן. כמעט תמיד לא מדובר בקורבנות. למעשה, בין 2005 ל-2012
לא נמצא אפילו מקרה אחד של סחר במהגרות למטרות מין (עמוד
416). מאז החוק להפללת הלקוחות ב-2014 אמנם הייתה עלייה
משמעותית בסטטיסטיקה על מספר המקרים הידועים של סחר בנשים, אך רובם קשורים
לקטינות ולנשים מקומיות.
בין 2013 ל-2016 נמצאו 32 מקרים אפשריים
של סחר בנשים מהגרות, אבל לפי
ממשלת קנדה, המהגרות אינן רואות בעצמן קורבנות סחר. אם
מישהו עזר להן להגר והן שילמו לו בשביל זה, הוא ייחשב בעיני הרשויות לסוחר נשים,
ואילו הנשים עצמן רואות בו את מי שעזר להן להגר ולהרוויח כסף בקנדה. ממשלת קנדה
מתלוננת: "לעתים תכופות קורבנות סחר לא רואות בעצמן כאלה. לדוגמא, במקרה של
עובדות זמניות ממדינות אחרות, הן עשויות לרצות להיסחר כי הן יכולות להרוויח בקנדה
יותר מאשר בבית". ואם הן רצו את זה, ממשלת קנדה תשמח להעניש ולגרש גם אותן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה