Travestis: גברים ברזילאים שמתלבשים כנשים, קוראים לעצמם
בשמות נשיים, מדברים זה לזה בלשון נקבה, מזריקים סיליקון בכל מקום אפשרי כדי
להיראות כמו נשים טיפוסיות – ועדיין מגדירים את עצמם כגברים. האנתרופולוג השבדי דון קוליק חי איתם בעיר סלבאדור, ברזיל, במשך שמונה חודשים, ופרסם ב-1997 ספר על חייהם.
* המונח Travesti משמש בדרום אמריקה להגדרה כללית של זכרים עם זהות מגדרית נשית כלשהי. כדי לא להסתבך בהגדרות, בחרתי מעתה
והלאה להשתמש ב"טרווסטי" בלשון נקבה ביחידוֺת וברבוֺת, למרות שזאת עבירה
על כל חוקי הדקדוק האפשריים בעברית ובפורטוגזית.
מסלול החיים של הטרווסטי אינו קל. כמעט כולן הבינו בין הגילאים 7 ל-12 שהן נמשכות לגברים. רובן יזמו יחסי מין עם נער או גבר
מבוגר, שברוב המקרים השאיר אותן עם טראומה פיסית. למרות הטראומה, הקשר עם הפדופיל
נמשך עד שנמאס לו או עד שבני משפחתן גילו אותו. בכל אחד מהמקרים, משפחתן זרקה אותן
מהבית והן הגיעו לעיר הגדולה.
בעיר הגדולה הן גילו שאינן לבד, ויש עוד
כאלה שמרגישות כמוהן. הן הכירו עובדות מין טרווסטי, לבושות כנשים ועמוסות בסיליקון,
והבינו: גם אני רוצה להיות כזאת!
לא קל להיות כזאת. הטרווסטי חיות בשכונה
הגרועה ביותר של באהיה, באזור שאומרים עליו: "היחידים כאן שיש להם כסף הם
גנבים". האזור כל כך גרוע, שהתושבות פותחות את העיתונים בעמודי הפלילים, כדי
לבדוק אם מופיע שם מישהו שהן מכירות. הטרווסטי עובדות בזנות כדי להתפרנס, והאלימות,
בעיקר של שוטרים אבל גם של עוברי אורח, היא רקע יומיומי לחייהן.
תוחלת החיים של ברזילאי ממוצע ב-1995
היתה 65, ואילו אצל טרווסטי היא היתה קרובה יותר ל-45. הן מתות מאלימות, איידס
ומחלות אחרות. אבל טרווסטי אינן רק קורבנות של החברה. יש
להן קהילה משלהן, הן מנהלות חיים פעילים, וקשים ככל שחייהן יהיו, הן יודעות ליהנות מהם.
איך הן מגדירות את עצמן?
הטרווסטי לא מגדירות את עצמן כנשים. הן
לא מרגישות כמו גברים כלואים בגוף של אישה. להיפך, יש אצלן קונצנזוס שרק טרווסטי
לקויי נפש יגדירו את עצמם כנשים. טרווסטי אינו אישה ולעולם לא יוכל להיות אישה,
מפני שאלוהים ברא אותו גבר.
אפשר לשנות את הגוף שאלוהים נתן לך, אבל
לא את המגדר שלך. לכן הן לא מורידות שום דבר, גם לא את איבר המין, הן רק מגדילות
את מה שאלוהים נתן להן.
למעשה, הטרווסטי חשדניות כלפי נשים טרנסיות
(בבאהיה לא היו נשים שהגדירו את עצמן ככאלה באותה תקופה). הן קוראות להן
"מסורסות" או אפילו "כוסים". הן אף פעם לא קוראות להן
"נשים". לטענתן, אם מישהי נולדה גבר, שינוי איבר המין שלה לא יהפוך אותה
לאישה. וחוץ מזה, מה הרעיון בלהוריד את הזין שלך ולא לזיין יותר לעולם? הטרווסטי
אוהבות את הזין שלהן, אין סיכוי שהן יוותרו עליו.
וואלה? אז למה הן מאמצות שמות נשיים,
פונות זו לזו בלשון נקבה, לובשות בגדי נשים, מזריקות סיליקון והורמונים ומתאפרות
כדי להידמות לנשים?
1. כדי להרוויח יותר כסף בזנות.
לקוחות מעדיפים גוף נשי.
2. כך הן מרגישות את עצמן נשיות, או
"כמו נשים". הטרווסטי נהנות מהיחס הגברי אליהן כנשים, ואוהבות גברים
שמסתכלים עליהן, לוקחים אותן ליציאות ומפנקים אותן. היחס של הגברים אליהן כנשים
גורם להן להרגיש נשיות.
"מה שאני אוהבת אצל נשים זה
השמלות. שמלות צמודות, עקבים גבוהים, אני אוהבת את זה. איפור טוב ויפה, האיפור
המבריק והבולט הזה. זה מה שאני אוהבת אצל נשים."
מה עוד הן אוהבות?
סיליקון: השתלות
סיליקון נעשו פופולריות אצל נשים בעשורים האחרונים. הטרווסטי הקדימו את זמנן ואהבו
סיליקון עוד לפני שהוא נהפך לפופולרי. "המזל שלנו הוא שיש לנו סיליקון."
מבחינתן הסיליקון הוא המצאה מהפכנית,
שמאפשרת להן להיות יותר נשים מנשים. בתנאי שיש להן מזל: הן לא נעזרות במומחים
רפואיים, אלא מזריקות את הסיליקון זו לזו, ובמקרים רבים מדובר בסיליקון תעשייתי
ולא בריאותי. התוצאות עלולות להיות לא נעימות.
ישבנים: סמל
הנשיות בברזיל הוא ירכיים רחבות וישבן בולט. הישבנים הנשיים מככבים בתקשורת
ובפרסומות, שלא לדבר על חוף היום והחוטיני הידוע, שבברזיל מכונה "חוט
דנטלי". אחד הלהיטים הגדולים של שנות התשעים היה השיר Danqa do
Bumbum, ריקוד הטוסיק. כתוצאה מכך, גם הטרווסטי
משקיעות בישבנים שלהן: הן מזריקות לתוכם כמויות עצומות של סיליקון, לעומת החזה
שנשאר במקרים רבים כמו שהוא.
המממ, יכול להיות שפמיניסטיות
לא כל כך יאהבו את כל התחביבים האלה?
אפשר לחשוב שנשים בכלל יודעות מה זה
להיות נשים. הטרווסטי טוענות שכל מה שנשים עושות, הטרווסטי יכולות לעשות טוב יותר:
להתלבש יפה יותר, להריח טוב יותר, להתאפר טוב יותר וכמובן להיות מאהבות טובות
יותר.
הן אפילו מרחמות על נשים
"רגילות", שחיות בעולם לא מציאותי: נשים רגילות מתחתנות, מגדלות ילדים
ונותנות לבני זוגן לפרנס אותן. הטרווסטי אינן כנועות כמוהן, הן עצמאיות וחזקות.
חזקות ועצמאיות? אז הטרווסטי לא
צריכות גברים בחיים שלהן?
הן לא צריכות, אבל הן רוצות, מאוד
רוצות. למעשה הן מקדישות את חייהן למציאת בן זוג, ולא מפסיקות להתעסק בבני זוג –
הנוכחיים, האקסים והעתידיים. הן אלה שעובדות ומפרנסות, ובני הזוג שלהן יושבים בבית
רוב הזמן. ובכל זאת, זה בדיוק הקשר שהן מחפשות, ולא קשר שוויוני.
בני הזוג האהובים עליהן הם חתיכים,
שריריים, במקרים רבים מקועקעים, בין הגילאים 16 ל-30. הם כמעט אף פעם לא עובדים,
ואם הם עובדים, הם מפסיקים לעבוד ברגע שהם מצאו חברה טרווסטי. היא קונה להם מתנות,
נותנת להם כסף ומכינה להם אוכל.
האם זאת מהפכה? הן בעצם הופכות את
התפקידים המגדריים הטיפוסיים?
אולי, אבל לא במיטה. יש שתי תכונות
שהטרווסטי לא מוכנות לוותר עליהן אצל הגברים שלהן: הראשונה היא זין גדול. כמה
שיותר גדול, יותר טוב. השנייה היא שהגברים יהיו האקטיביים במיטה. הרי התפקיד שלהם
הוא לגרום לטרווסטי להרגיש נשים.
הטרווסטי מתלוננות על הנטייה הפאסיבית
המתרחבת אצל גברים: "אין יותר גברים אמיתיים בימינו. כולם נותנים את התחת
שלהם. כולם רוצים לגעת בזין שלך. הזמנים האלה קשים. עשיתי גבר אחד השבוע – ממש
גבר. נגעתי בזין שלו והוא ישר נגע גם בזין שלי. אתה יכול לדמיין את זה? אין יותר
גברים אמיתיים. הם כולם אוהבים זין."
הן מקוות שהגבר שלהן "לא יהפוך
לאישה ברגע האמת". הן גם לא נוטות לגמור במהלך המין עם בני הזוג שלהן, רק עם
הלקוחות. בן הזוג לא אמור לספק אותן מינית, הוא רק אמור לעזור להן להרגיש כמו
אישה.
גברים הם אלה שחודרים, גם לגברים אחרים,
ונשים נחדרות. הטרווסטי מזדעזעות לראות פורנו-גייז: למה ששני גברים שריריים יחדרו
זה לזה? אין בזה היגיון.
לטרווסטי אין בעיה שבני הזוג שלהן יבלו
עם נשים, זה הרי מה שגברים עושים. לעומת זאת, ההשפלה הגדולה ביותר לטרווסטי היא
במקרה שבן זוגה בוגד בה ונחדר על-ידי טרווסטי אחרת. אם הוא נחדר, הוא לא גבר, ואז
כנראה שגם היא לא כזאת נשית כמו שהיא רצתה להאמין.
למעשה, הקללה הנוראה ביותר שהן מעלות על
דעתן היא "החבר שלך הומו".
אוקיי, אז נשים ישנאו אותן, טרנסיות
ישנאו אותן, הומואים ישנאו אותן, לפחות הלקוחות אוהבים אותן?
לא בטוח. הטרווסטי נוהגות לשדוד את
הלקוחות שלהן באופן קבוע. לפעמים הן מכייסות אותם, לפעמים מאיימות בנשק, ולפעמים
עושות סקנדל ברחוב כדי לבייש אותם ולהכריח אותם לתת להן כסף. אחת הטרווסטי
הוותיקות מתלוננת: "אין לי יותר לקוחות קבועים. שדדתי אותם כל כך הרבה פעמים
שהם כבר מפחדים ממני".
טרווסטי אחרת מספרת על לקוח שאמר לה,
"אני אפילו לא אשאל אותך כמה את לוקחת, כי לא משנה מה הסכום שנסכים עליו, את
בכל מקרה תיקחי את כל הכסף שיש לי".
והטרווסטי אוהבות את הלקוחות שלהן?
לפעמים, אבל הן לא יוצאות עם אף לקוח
בגלל שלוש סיבות:
1. הן חושדות שהוא רוצה לצאת איתן רק
בשביל סקס חינם.
2. מלכתחילה, אם הן מעוניינות במישהו,
בעיקר אם יש לו איבר מין גדול, הן ישכבו איתו בחינם ולא תמורת כסף. זה קורה די הרבה, גם
כשהן עובדות ברחוב ורואות מישהו שמוצא חן בעיניהן.
3. למרות שהן חודרות ללקוחות ונהנות
מזה, הן לא מוכנות להכניס הביתה גבר שנהנה להיחדר.
ומה הן חושבות על גברים בצורה כללית?
לטרווסטי אין אשליות: הן טוענות שגברים
לא מסוגלים לחוש אהבה, לא כלפיהן ולא כלפי נשים. כלפי נשים הם מסוגלים אולי לחוש
רגש זמני (עד שהם נוטשים אותן ואת הילדים שלהם). עם הטרווסטי הם יוצאים רק בשביל
הסקס והכסף, ובצדק לדעתן: אלוהים הועיד גברים לנשים, לא לטרווסטי.
הטרווסטי אומרות שנתינת הכסף לבני זוגן
נותנת להן שליטה, מאחר שהגברים תלויים בהן. כשברחוב ובחברה הכללית כולם מדכאים
אותן, הן רוצות בבית מישהו שנתון למרותן.
ומה הן חושבות על לשכב עם נשים?
איכס, איכס, איכס. אין דבר נורא יותר לטרווסטי מאשר לשכב עם
אישה. המעטות מביניהן שמוכנות לקבל זוגות, עושות זאת במטרה לשדוד אותם.
אחת הטרווסטי הסבירה לדון קוליק (ההומו) על הזוועה שבלשכב עם
אישה: "דון, ירדת פעם לאישה? אני עשיתי את זה, דון, וזה מחריד. זה נורא, דון,
זה נורא, נורא, נורא, דון, זה פשוט נורא. כל הלחות הזאת. זה באמת דבר מגעיל."
מבחינת הטרווסטי, זה ההבדל בין גבר להומו: גבר חושק בכוס,
הומו נגעל מכוס.
הטרווסטי קוראות זו לזו בכינויים נשיים כשהן מדברות זו עם זו,
אבל כשהן מדברות על טרווסטי אחרות, הן אף פעם לא משתמשות במונח "נערה"
או "אישה", אלא ב-bicha או viado, "הומו נשי". כשהן אומרות על טרווסטי
אחרת שהיא "מרגישה כמו אישה", זאת לא מחמאה אלא ביקורת, היא "חשה
את עצמה".
הטרווסטי רואות בעצמן הומואים מוחצנים, בניגוד לשאר ההומואים,
שמתביישים בעצמם ועוברים כגברים רגילים.
האם הן לפחות רואות בעצמן קורבנות זנות, כדי שפמיניסטיות
יוכלו לתמוך בהן למרות הכל?
אפשר להרוויח ביום אחד בזנות יותר ממה שמרוויחות בחודש שלם
בעבודה אחרת. בלי הכסף מהזנות, הן לא יוכלו לפרנס את עצמן ולשמור על בני זוגן. ולא
רק זה: רבות מהן גם נהנות מהעבודה בזנות עצמה. גם ההנאה מהסקס עצמו עם חלק
מהלקוחות (בעיקר אלה עם איבר המין הגדול), וגם ההנאה שבלהרגיש נחשקת על-ידי גבר.
הזנות היא המקום היחיד שבו הן מרגישות נערצות.
הבעיה מבחינתן אינה הלקוחות, אלא לעמוד חשופות ברחוב, לחכות
שעות ולעמוד בפני הטרדות ואלימות של עוברי אורח והמשטרה.
טוב, חייבימות למצוא מכנה משותף כלשהו שיאפשר לנו לתמוך
בטרווסטי. אולי במקרה הן שונאות גברים לבנים? צרפתים? מישהו?
כן! פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת לשעבר, הוא האדם השנוא ביותר
בהיסטוריה של הטרווסטי הברזילאיות. לאור ההגירה של אלפי טרווסטי ונשים לצרפת כדי
לעבוד בזנות בשנות השמונים, הנשיא מיטראן הורה על
מבצעי מעצר וגירוש של טרווסטי. הן לא סלחו לו, ועברו לעבוד באיטליה. באירופה הן
יכולות להרוויח מספיק בשנה אחת כדי לקנות לעצמן בית, וגם בית לאימהות שלהן, שאולי
יסכימו לקבל אותן בחזרה למשפחה בתמורה לבית.
המאמר הזה היה ממש מבלבל. טרווסטי מבלבלות אותי. אולי אפשר
להגדיר אותן בצורה מדויקת כדי להפסיק את הבלבול הזה?
ואולי עדיף שאתה תפסיק להתנהג כמו גבר הטרו-נורמטיבי, ולא תנסה
להגדיר אחרימות? זכותן של הטרווסטי להיות מה שהן רוצות להיות, בלי שיגידו להן מה
לעשות ובלי שינסו להגדיר אותן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה