חשפנות, אקדמיה ומה שביניהן

יש אקדמאיות שלא אוהבות סטודנטיות שעובדות בתעשיית המין. סטודנטיות כאלה הרי אמורות להיות מיתוס. אבל מה קורה כשסטודנטית שעבדה בחשפנות מקבלת משרה אקדמית? Gemma Ahearne  היא אחת כזאת, והחלק הראשון ברשומה יתאר את היחס כלפיה באקדמיה. 

בזמן שאקדמאיות מזדעזעות לראות לידן חשפניות לשעבר, הלקוחות יזדעזעו בוודאי לשמוע שלא כל החשפניות הן סטודנטיות. יש לא מעט נשים שעובדות בחשפנות בגלל מצב כלכלי, ואין להן את הפריווילגיה לקבל כסף מהממסד האקדמי. מה קורה כשהלקוחות שלהן מתמעטים והרווחים מתמעטים בעקבותיהם? האקדמאית בילי ליסטר, שהיא דווקא לא חשפנית, חקרה את הנושא. החלק השני של הרשומה יעסוק במחקרה.

בין תעשיית המין לאקדמיה: לנווט בין סטיגמה לסלידה / Gemma Ahearne

Gemma Ahearne היא אקדמאית. יש לה שם משפחה שאין לי מושג איך לבטא, היא חשפנית לשעבר, והיא מתלוננת במאמרה על הדיכוטומיה בתולה/זונה, שמעיקה על האקדמיה כשהיא מעסיקה עובדת מין לשעבר. באקדמיה חוששים ולועגים: איך הסטודנטים ייקחו אותה ברצינות? למה שהקולגות ייקחו אותה ברצינות? האם היא תעשה סטריפטיז בזמן השיעור?

עמיתיה לאקדמיה מזלזלים בה ואפילו פוחדים ממנה, היא הרי סוטה. ואלה לא רק הגברים, אלא גם הפמיניסטיות הרדיקליות, שרואות בה את מי שהחפיצה את עצמה, וטוענות שכל מין מסחרי הוא אלימות נגד נשים וצריך למגר אותו. מילא אם לא היתה לה ברירה אחרת, אבל אם היא יכולה ללמוד וללמד באקדמיה, אין לה "תירוץ" לעבוד בעבודת מין. היא אשמה. איך היא יכולה לקרוא לעצמה פמיניסטית? הטענות נגדה מאלצות אותה לטעון שהיא עבדה בחשפנות רק בשביל כסף, כי אם היא תספר שנהנתה מדי פעם, היא תיחשב לסוטה. בכל מצב, היא ה"אחרת". נשים נורמליות לא מורידות את הבגדים שלהן במועדון!

האקדמאית שעבדה בעברה בעבודת מין נזהרת לא לתפוס מרחב באקדמיה, לא להיחשב למסוכנת. היא מקפידה לא להתאפר יותר מדי, לא להתלבש חשוף מדי, לא למשוך תשומת לב. בתור מי שעבדה בעבר בעבודת מין, הגוף שלה חשוף לרגולציה ולהערות.

האקדמיה היא סוג של הצגה, בדיוק כמו חשפנות, בדיוק כמו נשיוּת. בשתיהן יש צורך בעבודה רגשית מול הסטודנטים ושמירה על תדמית מסוימת. הגבול בין האקדמיה לחשפנות אינו באמת ברור. אישה יכולה להיות גם אינטלקטואלית וגם מינית. עכשיו תספרו את זה לאקדמאיות.

"הלקוחות התחילו לחשוב את עצמם..." שינויים כלכליים ותנודת יחסי הכוח בתעשיית החשפנות הסקוטית / בילי ליסטר

ד"ר בילי ליסטר (Billie Lister) חקרה את השפעת המשבר הכלכלי ב-2008 על מועדוני החשפנות בסקוטלנד.

בעקבות המשבר הכלכלי, מצבן של הנשים בתעשיית החשפנות הידרדר. מצד אחד, יותר נשים פנו לעבוד בחשפנות בגלל המשבר, ונוצרה תחרות רבה יותר. מצד שני, פחות לקוחות הגיעו למועדונים בגלל המצב הכלכלי.

לפני המשבר, חשפניות היו מועצמות כלכלית ונהנו מיחסים טובים עם עמיתות לעבודה, עם הבוסים ועם הלקוחות. הלקוחות היו אלה שהתחננו לתשומת לבן. בגלל המשבר הן סובלות ממחסור כלכלי, התחרות עם עמיתות לעבודה התגברה, והן נאלצות לפנות בעצמן ללקוחות כדי להרוויח כסף.

כיום, תואר ראשון כבר לא מספיק בשביל להבטיח עבודה קבועה, אבל רק התואר הראשון ממומן על-ידי המדינה. כדי לממן תארים מתקדמים, יותר ויותר סטודנטיות פונות לעבודת מין. הירידה בביקוש אחרי המשבר הכלכלי לא הורידה את ההיצע, להיפך. יותר ויותר נשים הגיעו לעבוד בחשפנות למרות התנאים הפחות טובים, פשוט כי הן זקוקות לכסף.

הירידה בכמות הלקוחות גרמה לבעלי המועדונים להעסיק דווקא כמה שיותר נשים, כדי לקבל מהן עמלה שתאזן את הירידה במכירות (הנשים צריכות לשלם כסף לבעלי המועדון בשביל הזכות לעבוד בו). ככל שהיו יותר נשים שרצו לעבוד, המעסיקים יכלו להרשות לעצמם לספק תנאי עבודה טובים פחות, כי תמיד היו נשים נוספות שמוכנות לעבוד במקומן. התוצאה: לא רק שיותר נשים נאלצו לעבוד בחשפנות, ולא רק שהן הרוויחו פחות, הן גם עבדו בתנאים קשים יותר. האקדמאיות מהמאמר הקודם בטח מרוצות.


* לקריאה נוספת: סטודנטים וסטודנטיות בתעשיית המין בבריטניה.